נושא: Pokemon - The New Way

תודה. הפרק הבא או שבוע הבא, או אולי אני אפרסם בלילה הלבן.

פרק יפה, ממש יפה.

פרק מעולה, תמשיך לכתוב פרקים כאלו.

תודה

מתי הפרק הבא?
מחכים בקוצר רוח...

פרק 33 – הרביעי שבאגם


"ג'ון, זו אני, המלכה קווין" שמעתי קול מבעד לחלומי המתוק.
"ג'ון?" נשמע הקול בשנית, והרגשתי שכל חלומי רועד. פקחתי את עיניי אל מול המלכה קווין שטלטלה אותי שוב ושוב כדי שאתעורר.
"קווין?" שאלתי.
"כן, זאת אני" אמרה.
"מה קרה למריאנה?" שאלתי.
"היא נעלמה..." ענתה.
"וויקטיני" שאלתי.
"הוא בטוח" אמרה ונאנחה ארוכות.
"מישהו עלה עליו, או על מריאנה?" שאלתי.
"לא, אבל תקשיב, לא על זה באתי לדבר איתך...." ענתה.
"אז על מה?" שאלתי.
"השגתי לך קרב מכון!" אמרה.
"זה נהדר" עניתי וקפצתי מהמיטה. מסתבר שהכוחות של טאבון השפיעו עליי יותר ממה שחשבתי.
"כבר דיברתי עם הרופאים ואתה משוחרר מבית החולים" אמרה.
"מעולה" עניתי.
"אז בוא" אמרה לי והובילה אותי אל הארמון.

"וואו, איזה מכון מרהיב" החמאתי למלכה כשנשענתי על המעקה וראיתי את העיר מלמטה.
"תכיר את מנהיגת המכון – מאי" אמרה וחשפה לפני אישה בעלת שיער חום ארוך, בעלת בגדים ורדרדים וקשת תכלכלה.
"תעמוד בעמדתך" אמרה.
"אני אשמש כשופטת" אמרה המלכה קווי והלכה הצידה.
"קרב מכון התעופה. ארבע על ארבע, רק למאמן מותר להחליף פוקי-"
"רגע רגע" אמרתי.
"אין לי ארבע פוקימונים, רק שלוש!"
"מצטערת" אמרה מאי.
"אבל אתה תצטרך עוד פוקימון"
"לך לאגם העיר" אמרה קווין.
"שמעתי שיש שם פוקימונים טובים מאוד" אמרה מאי.
"טוב... אני אלך לתפוס עוד פוקימון ואחזור" אמרתי. ויצאתי אל עבר אגם האי מוואי, בתקווה למצוא את הפוקימון הרביעי שבאגם...

"אגם העיר" קראתי מהחוברת שנתנה לי המלכה. "האגם השלישי בגודלו באי נאבר, הוא מכיל פוקימוני מים חזקים ורבי עוצמה והרבה פוקימונים אוהבים להסתובב בקרבתו, בגלל הצמחייה הרבה, והמים הקרובים. האגם מכונה גם בשם אגם המלכות, מכיוון ששם ממנים את המולך החדש של העיר."
'לא סתם עד אגם' חשבתי לעצמי. הסתכלתי סביבי.
שכבת חול דקיקה הייתה קרובה למים, ממש כמו בחוף הים. וקצת הצידה ראיתי מעט צמחייה. מספר צלליות נראו בתוך המים, כשלפתע יצא מתוך המים פוקימון מרהיב ביופיו, היה לו שריון חזק על גבו, וקרן כחלחלה יצאה בראשו. גופו היה תכול כמים, ובטנו היתה צהובה כחול.
זיהיתי את הפוקימון מיד. זה היה לאפרס.
"הלאפרס הזה שלי!" שמעתי קול מאחורי.
"מי אתה?" שאלתי.
"אני ברנדון, וכדאי שתלך, המקום הזה לא מתאים למפסידנים!" אמר בקול מתנשא.
"אייפום תראה לו מה זה!" צעקתי. אייפום קפץ מכתפי במהירות וכיוון את זנבו למעלה. הוא קפץ על ברנדון ושרט אותו מספר פעמים. "תפסיק!" צעק ברנדון בחוסר אונים.
"הצילו!" צעק בקול חזק.
"לאפ!" נבהלה הלאפרס וצללה במהירות בחזרה למצולות האגם.
"תראה מה עשית!" שאג עלי. "הברחת את הלאפרס!" כעס.
"אתה זה שצעקת", אמרתי לו בפשטות.
"גוביטו צא!" צעק ברנדון.
"גוב" אמר הפוקימון שיצא מהפוקדור. במחשבה שנייה אני לא בטוח שהוא היה פוקימון. היה לו גוף קשיח וכחול כאבן. עם עיניים צהובות רובוטיות, חסרות הבעה. על בטנו היתה לו אבן חלקה ומרובעת עם סמל מוזר וצהוב חרוט עליה. ידיו נראו כמו ידיו של מתאגרף שרק רוצה להרביץ לך. ואם כל מבטו הקשה הזה, הוא היה נראה מפוחד ומבועת, הוא הסתכל על אייפום בעיני הצהובות, קשה להגיד מה הרגיש. נראה שהפוקימון היה חסום לרגשות, ולמרות זאת, היה איזה משהו בעיניו, ולרגע אחד. למרות שכולו היה עשוי אבן, הוא לא היה נראה כל כך קשוח.
"למה אתה מחכה?" שאג ברנדון. "תקוף כבר!"
"אייפום תחמוק" אמרתי בקלילות.
"גוב" אמרתי גוביטו שניסה לתקוף את אייפום. הוא שלח את אגרופו קדימה במתקפה שאותה זיהיתי כשבירת לבנים. אך אייפום קפץ במהירות גבוהה ועלה גבוה למעלה.
"תקוף בכדור צל!" אמר ברנדון.
גוביטו נראה מפוחד ולא בטוח. הוא החל ליצור כדור שחור בין ידיו. ברקים סגלגלים החלו להופיע על הכדור, וגרמו לו תחושה של רשע, כשלפתע הכדור התנפץ בין ידיו של גוביטו. גוביטו עף לאחור ונחת על החול הרך. "גו" הוא אמר ודמעות הופיעו בעיניו.
"פוקימון מטופש" אמר ברנדון בזלזול.
"גובי!" צרח גוביטו והתחפר לו בחול הצחיח.
"אולי ניצחת אותי בגלל פוקימון גרוע אחד, אבל פעם הבאה שניפגש, השישייה שלי תהיה חזקה מתמיד!" אמר ברנדון. הוא החל לרוץ לכיוון העיר במהירות, משאיר את גוביטו העצוב מאחור.
"שכחת את הפוקימון שלך!" רציתי לצעוק לו. אך הוא כבר התרחק משם.
"הסתכלתי על גוביטו הבוכה, שניסה לבנות ארמון מחול, אך יצא לו מין גבעה מעוכה כזאת רטובה מדמעות ומשולבת עם מעט צדפים שהיו עמוק בחול.
"איי" אמר אייפום וניגש אל גוביטו.
"גוב?" אמר גוביטו והביט אל אייפום בעיניו הצהובות. 'מוזר שהפוקימון חסר הרגש הזה בוכה...' חשבתי לעצמי.
"איי" אמר אייפום. הוא לקח את זנבו, וסידר מעט את ארמונו של גוביטו. הוא הוציא את כל הצדפות ויישר מעט את הגבעה.
"גוב" אמר גוביטו בשמחה וניגב את דמעותיו.
"אייפו" אמר אייפום ושניהם פתחו בשיחה מהירה. הם ישבו על חוף האגם. כמה שאפשר להגיד חוף.
"לאפרס!" שמעתי צעקה חזקה מכיוון האגם. ידעתי שלאפרס הוא אחד הפוקימונים העוצמתיים.
"אייפום בוא" רציתי להגיד לו, כדי שנוכל ללכת לתפוס את לאפרס. אבל המילים פשוט נשארו בפי.
הארמון של אייפום וגוביטו כבר היה ארמון למופת, כמעט היעתק של ארמון המלכה.
אייפום הסתכל אלי וחייך. גם גוביטו התקרב אלי, הוא הצביע על הארמון שלהם. קשה לי להגיד, אבל אני די בטוח שגם הוא חייך.
הסתכלתי שוב על לאפרס. הפוקימון הגדול שחה שם, חשוף, רק מחכה שאתפוס אותו.
ואז התסכלתי על גוביטו. אייפום קפץ על כתפי, ליטפתי את שיערותיו, כמו שהוא אוהב.
"איי" אמר אייפום וחייך חיוך גדול.
'אני בחרתי את הבחירה שלי' חשבתי לעצמי. "בוא גוביטו" אמרתי לפוקימון הרובוטי.
"איי" קפץ אייפום משמחה. גוביטו הנהן, הוא הבין מה אני רוצה, ואני זרקתי את הפוקדור. על החבר החדש שלי. על גוביטו.
"גוב" אמר גוביטו שנפגע מהפוקדור, הפוקדור לא נפתח, הוא פשוט פגע בגוביטו וקיפץ חזרה אל הרצפה בלי שום אפקט נוסף. נזכרתי שגוביטו כבר תפוס על ידי ברנדון.
"בואו" אמרתי לגוביטו ואייפום. "אנחנו הולכים לפגוש את ברנדון".

"הנה אתה" אמרתי לברנדון כשתפסתי אותו הולך לכיוון העיר, עדיין בדרך מספר 9.
"מה אתה רוצה?" שאל אותי בנימה מתנשאת.
"את הפוקדור של גוביטו". אמרתי.
"של החלשלוש הזה?!" אמר והעמיד פני מופתע.
"מצידי..." אמר. "קח אותו! הוא סתם נטל, ממש תינוק!" אמר, והדגיש את המילה 'תינוק' בפני גוביטו.
"הנה" אמר וריסק את הפוקדור של גוביטו, מה שגרם לשיחרורו של גוביטו.
"תאמין לי, האידיוט הזה לא יועיל לך בכלום" אמר ברנדון, והתענג על המשפט.
"גוביטו!" צרח גוביטו. הוא טען משהו שחרחר בין ידיו, ברקים סגולים החלו להופיע עליו, זה היה כדור צל.
"גוב!" צרח ושחרר את הכדור הטעון בכעס על ברנדון.
"הכדור פגע לברנדון בדיוק בבטנו והעיף אותו מספר מטרים לאחור.
"אתה עוד תצטער על זה!" אמר ברנדון, ורץ משם מהר ככל שיכל.
"גוביטו, הצלחת להשתמש בכדור צל!" החמאתי לו.
"גוב" אמר גוביטו ועצם את עיניו כמוחמא, מה שנתן לו מראה של סלע מושלם.
"אייפום" אמר אייפום ולקח את הפוקדור מהיד שלי בעזרת זנבו.
"פום" צעק אייפום וזרק את הפוקדור על גוביטו.
הפוקדור פגע בו, גוביטו הפך לאנרגיה אדמדמה ונשאב במהירות לתוך הכדור שנסגר.
למרות שידעתי מה יקרה, הסתכלתי במתח על הכדור המתנדנד מצד לצד, וההבהובים שלו שיגעו אותי.
"פיו" אמרתי לבסוף כשהכדור נעצר.
"גוביטו נתפס" אמר הפוקדע שלי.
"גוביטו יודע את המתקפות: חפירה, שבירת לבנים, אגרוף צל, התקשחות, כדור צל", אמר הפוקדע שלי בקול מחוספס וברור.
"גוביטו צא!" צעקתי. וגוביטו יצא החוצה. הסתכלתי איך אייפום וגוביטו נהנים ביחד.
"המכון השלישי הנה אני בא!" צעקתי.

המשך יבוא...

שם הפרק הבא: קרב המכון השלישי.

פרק יפה מאוד.
אבל הייתי בטוח שהוא יתפוס את לאפרס.

זה היה ברור שהוא יתפוס את גוביטו.נכון,אומנם לפרס גדול וחזק,אבל ג'ון הוא מאמן די ידידותי(כמו אש,רק בלי כל הזבל)ולכן עדיף לו לתפוס את גוביטו(חוץ מזה,שהוא יראה איזה חיה יהיה גוביטו שהוא יתפתח,הוא יבין שברנדן פספס המון!).חוץ מזה,הגיע הזמן שג'ון יתפוס פוקימון מהדור החמישי,לא?
אגב,אני ישמח אם תגיב לי בסיפור אחרי הרבה מאוד זמן שלא הגבת לי בו,ואל תשכח לנחש את שם הפרק שאתה חושב שהוא הנכון,כי אם תזכה,אולי תהיה דמות משנית בסיפור!

תודה לכולכם.