נושא: PoKeMoN- The One!

הסרביי הזה מאוד כעס עליו חחח
סיפור טוב מאוד

פורסם במקור על ידי firechimchar

פרק נחמד מאד
אך יש בעיה אחת, יש קטעים שבהם אתה כותב מזוויתו של צ'רמנדר ובקטע אחר בזווית עלילת למשל: "כריס התחנן בכל כוחו שצ'ארמנדר יקשיב לו, אך כנראה צ'ארמנדר עוד צעיר ואינו מאומן דיו בשביל להילחם."
תחליט על מספר אחד, כי זה מאד מבלבל.

תודה על התגובה, אך מנסיוני בספרות ישנה דרך לעשות סיפור בעל שתי זוויות בו זמנית, כפי שאתה מבין, ישנה את זוית הראייה של אנדרו הצ'ארמנדר, ויש את זוית הראייה של הסיפור בכללי, שבזוית זו מתוארים גם מחשבותיו של כריס, אבל בגוף שלישי.
דוגמא למצב כזה תוכל למצוא ב"הארי פוטר" וכו'... אשתדל לעשות זאת פחות מבלבל להבא, אך זה מצב מוכר.

טוב חבר'ה, סליחה על העיכובים עברתי דירה ועוד פול בלאגן, עכשיו יש לי פנאי לחזור במלוא הכח!! מעוניינים בהמשך????

כן D:

פרק ו': Switch Intikitam

כריס לא האמין למראה עיניו, היה זה הפוקימון האגדי סלבי, הוא פשוט ריחף לו והביט בכעס בצ'ארמנדר. סלבי ריחף ברוגע באוויר, נראה כי לא התאמץ כלל. דמותו הזעירה בגוון ירוק נראתה מעט מטושטשת וחלשה, אולי בגלל כי עיני השקד הגדולות היו נראות עוצמתיות כל כך. לשבריר שניה סלבי הביט בעיני כריס, הרגשה לא נעימה חלפה בליבו ולפתע נעלם סלבי יחד עם צ'ארמנדר, והותירו את כריס לבדו.

"מגיע לי הסברים!" קראתי בכעס, לא ייתכן שהוא פשוט יוכל לעשות כל מה שבא לו, כריס בטח דואג לי ואין לי מושג מה קורה לו שם "איפה אני קודם כל!" הבטתי סביב, הייתי במעין מימד ירוק מנוקד ובוהק סלבי המשיך להביט בי באותו מבט מהחלום.
"לא מגיע לך דבר אנדרו, גרמת לבלגן עצום!" צעק סלבי "העולם עומד בפני כאוס עצום וכל זה קרה באשמתך!"
"תגיד לי, מה אתה בסדר?" עניתי לו, בנתיים סרקתי בעיני דרך לברוח ולחזור לכריס. "הפכת אותי מילד לפוקימון ואני יוצר כאוס?"
"לא אני הפכתי אותך לפוקימון, אלא כוח גדול הרבה יותר, שמאיים כרגע על כל העולם. אנחנו נמצאים כרגע במרחב בין זמני, המאפשר לנו הסלבים לנוע מזמן לזמן, אנדרו, אין לי צורך להראות לך מה עשית בעבר נכון?"
השפלתי את מבטי, אני מודע היטב לעובדה שאני לא הייתי נחמד לפוקימונים בכלל, בכלל לא הייתי מעוניין לצאת למסע פוקימונים.
"נהגת באלימות רבה כלפי פוקימונים, לא הבנת לליבם ולא ריחמת עליהם. המצב הזה גרם לפוקימונים שבקרבתך לסבול מאוד, מה שיצר את הבלגן הזה." סלבי ריכך את מבטו, נראה לי שהוא מבין שאני בא בגישה שונה.
"אבל האמת שלא כל כך מפריע לי להיות פוקימון!" ניסיתי להרגיע אותו, נראה היה כי סלבי באמת מודאג מהמצב שנוצר. "אני אוהב להיות צ'ארמנדר ויש לי מאמן כבר, שאני אפילו מתחיל להבין את השפה שלו!"
"אתה באמת חושב שזה נגמר בזה?" מילמל סלבי "למצב שנוצר קוראים סוויץ' אינטקיטם."
לפתע משום מקום הגיח צל ענק של ככל הנראה פוקימון מרחף נכנס למרחב הבין זמני ותקף את סלבי במהירות מרשימה, השיחה נקטעה וברעד מפחיד מצאתי את עצמי ליד כריס.
"וואו צ'ארמנדר ראית?" התלהב כריס והצביע על המקום בו סלבי הופיע "אומרים שאם רואים פוקימון אגדי בתחילת המסע זה אומר שיש לנו מזל טוב. עשיתי תנועת אגרוף וקראתי בהתלהבות, הרי אין לי דרך להסביר לכריס מה קרה, והוא בטח לא הבחין בזה שנעלמתי, כנראה כי זה מרחב בין זמני.
כריס חזר על עקביו והחל לחפש פוקימון כדי לתפוס אותו ולצרף אותו לצוות שלנו, הדחקתי את המידע החשוב ששמעתי מסלבי, סוויץ' אינטקיטם או מה שזה לא יהיה לא מעניין אותי כרגע, עכשיו עלינו להוסיף פוקימון חדש לצוות.
"צ'ארמנדר בוא מהר!" שמעתי את כריס לפתע קורא לי, הוא כבר עקף אותי בהרבה, התחלתי לרוץ לעברו וראיתי כי הוא מצביע על שינקס שהביט בכריס ולא היה נראה שמח.
"אני יכול להגיד לך כבר מעכשיו," חייכתי ואמרתי לשינקס "ברוך הבא לצוות."
"תצתרך לנצח אותי קודם, ואני מוכן להבטיח לך שזה לא הולך להיות קל. בוא נראה אותך מתמודד עם הנשיכה שלי!" לפתע שינקס רץ לעברי ונשך אותי, כאב חד עבר בזרועי השמאלית, אך היה זה סבל שניתן לסבול.
"צ'ארמנדר נהמה!!" פקד עלי כריס, ציות זה דבר חשוב בקרב, הספקתי ללמוד את זה. גיבשתי את כל מה שהיה בתוכי ונהמתי בקול על שינקס. הוא רץ לעברי ונשך אותי שוב, אך הרגשתי כי הנשיכה לא כמו הראשונה.
"צ'ארמנדר גחלת, עכשיו!" נשמעה פקודה חדשה, קמצתי אגרופים והרגשתי את הבטן שלי מתחממת וגחלים קטנים נורו לעבר שינקס, הם פגעו בו ישירות והחלישו אותו, אך הוא המשיך לרוץ לעברי ולנשוך אותי.
"צ'ארמנדר!" כריס נשמע הרבה יותר בטוח בעצמו "נגיחת ראש ואז גחלת שוב!"
רצתי לעבר שינקס ונגחתי בו, הוא הועף לאחור ואיבד שיווי משקל, שוב השתמשתי בגחלת והגחלים העלה פגעו בו פגיעה ישירה, נראה כי הוא עולף.
"פוקדור, צא!" יכולתי לשמוע את נימת ההתרגשות שבקולו של כריס, זה הפוקימון הראשון שהוא תופס בעזרתי בלבד. אני אדאג לכך שנתפוס עוד הרבה פוקימונים, שלחתי מבט אחרון לפוקדור שבדיוק הפסיק להבהב, מה שמעיד על תפיסה בטוחה.
בשעות הערב התחלתי להרגיש את העייפות, כריס כבר בנה אוהל קטן והניח לעצמו את שק השינה, אך המחשבות החלו להציף את ראשי, מי היה הפוקימון שתקף את סלבי, אני מקווה שהוא בסדר.
"לילה טוב צ'ארמנר, רוצה לחזור לפוקדור או להישאר לישון בחוץ?" כריס ניגש אלי וליטף אותי בראש. חושך כבר, עברו עוד כמה שעות שאפילו לא הבחנתי בהם, רמזתי לכריס כי ברצוני לישון בחוץ ועיני נעצמו.
הכל היה רגוע עד שהתחלתי לחלום...



המשך יבוא....

ממש אהבתי תסיפור ^^
מחכה לפרק הבא D:

מה עם פרק 7?
אתה כותב מדהים

פרק ז': The dream

ערפל כבד בגוונים סגולים עטף אותי, הרגשתי רגש עז של פחד ובדידות. לפתע באמת הבנתי שאני פוקימון, מנסה לשכנע את עצמי שיש לי מאמן ושאני נאמן לו. פתאום היה ברור לי, כי יש גם חסרונות רבים בלחיות כפוקימון. אין לי יותר חברים, עמדה ואפילו אין לי שפה יותר, איבדתי כל מה שהיה לי.
״אתה בכלל ילד?״ פתאום ראיתי את כריס מפנה אחי את אצבעו ״שיקרת לי! חשבתי שאנחנו חברים, כל הזמן הזה היה לי פוקימון מזוייף!״
״זה לא נכון כריס!״ קראתי אליו בדמעות ״זה לא אשמתי!״
״אני לא רוצה לראות אותך בחיים.״ ענה ונעלם בערפל.
הרגשתי כאילו חטפתי אגרוף בבטן, התחלתי לרוץ אחרי דמותו אך לא נראה זכר.
״כריס!״ קראתי בפחד, לפתע מהצדדים נראו ספירו ורטטות שהחלו לרדוף אחרי ״גראולייט!״
הייתי מוקף באלפי פוקימונים שניסו לפגוע בי.
״רשע!״ קרא אחד הספירו שהיכה אותי בפני ״לא מגיע לך להיות פוקימון בכלל!״
״תסתלק!״ קרא רטטה קטן ״איך זה להרגיש להיות מוכה?״
״די, סליחה אני מתנצל.״ ניסיתי להסביר.
״תחפש לך מקום אחר אנדרו!״ קרא אחד מההמונים שתקפוני.
לפתע האדמה נפערה תחתי והתחלתי ליפול וליפול ללא הפסקה
״לא!!!״ קראתי בפחד והקול נשמע מהדהד ברחבי המימד. שניה לפני שעצמתי את עיני הבחנתי בדארקראיי מביט בי.

״מה קרה?״ נבהל כריס ״אתה בסדר צ׳ארמנדר?״
פקחתי את עיני, הכל היה רק חלום, חייכתי לכריס וסימנתי לו שהכל בסדר. הבטתי סביבי, היה קריר ונראה כי השמש בדיוק התחילה לזרוח, היה לי חשק להקיא, נעמדתי על רגלי ומתחתי את אברי. הבטתי בכריס, אם הוא היה יודע שאני בן אדם, האם היה עדיין מעריך אותי?
״אתה בא?״ שאל אותי ״בוא נגיד שלום לשינקס!״ הוא שלף את הפוקדור של שינקס וקרא לו לצאת. שינקס יצא החוצה והביט סביבו, זה הזכיר לי את הפעם הראשונה שיצאתי החוצה מהפוקדור שלי
״ברוך הבא לצוות שינקס!״ הסברתי לו פנים.
״שלום! נתת קרב טוב אתמול, הייתי זקוק למנוחה הזאת!״ עקץ שינקס
״אה סליחה,״ הובכתי, הנחתי את ידי מאחורי ראשי בבושה. ״לפעמים אני לא מודע לכוחותיי.״
״זה בסדר,״ חייך שינקס ״אז איך קוראים למאמן שלנו?״
״כריס.״ חייכתי בגאווה ״הוא מאמן מצויין אתה תהנה להילחם לצידו!״
״אני בטוח.״ ענה שינקס בהתרגשות ״אתאמן בכל כוחי כדי להילחם ברמה טובה.״
״אני בטוח!״ קראתי בחיוך. דווקא פוקימון נחמד תפס לו כריס.
״טוב צ׳ארמנדר ושינקס,״ קרא כריס לאחר שסיים לפרק את האוהל ״אני רוצה שתחזרו לפוקדורים שלכם עכשיו.״
״בשמחה!״ ענינו שנינו ביחד, הוחזרנו ביריית לייזר מהירה. בכדור פיתחתי מנהג לדבר אל עצמי, מה אכפת לי מי שומע. ״נחמד השינקס הזה...״
״גם אתה ממש נחמד צ׳ארמנדר״. נשמע קולו של שינקס. אז כנראה שזה מה שפוקימונים עושים בפוקדורים שלהם כל היום, ומצאתי את זה דווקא די משעשע, המשכנו לדבר ולהכיר אחד את השני.

כריס היה מרוצה מצד אחד ומודאג מצד שני, הוא היה גאה בעצמו ובצ׳ארמנדר שהצליחו לתפוס את הפוקימון הראשון שלהם, אך צ׳ארמנדר נראה מרוחק ומפוחד מאוד. הוא מעולם לא ראה מישהו מזדעק כך משנתו, בטח לא פוקימון. הוא קיווה שלא יקרה לצ׳ארמנדר דבר, הוא חשש שכל זה בגלל המקרה עם סלבי, הוא נעלם לשניה הוא היה בטוח.
כריס הוציא את האייפון שלו ובדק במפה כיצד להגיע למרכז הפוקימונים שבצידו השני של היטון פארק, הוא רצה להתייעץ עם האחות שם ולבדוק אם הכל בסדר עם צ׳ארמנדר.
״פסס!״ לפתע כריס שמע לחשוש מבין השיחים, הוא הביט לעבר כיוון הרעש והבחין בילד קטן מפוחד, שיערו ירוק, נמוך קומה, ומלוכלך כולו.
״הכל בסדר?״ התעניין כריס, חושב לעצמו כמה זה אידיוטי לשאול את זה כשהילד נראה עצוב כך.
אך הילד קפץ לעבר כריס ודחף אותו, מה שגרם לכריס לעוף אחורה וליפול על הרצפה ״מה יש לך? מה קרה?״ כעס כריס והתרומם, מנקה את מכנסיו מאבק. הילד פשוט הסתובב וברח מהאיזור, כריס רץ אחריו אך לא מצא אותו בכלל. ״ילד מוזר!״
״אתה לא הראשון.״ נשמע לפתע קול בוגר, כריס הסתובב והבחין בשוטר צעיר, הוא היה לבוש מדים כחולים עם פוקדור גדול רקום על חזהו, שפם דק עיטר את פניו ונקודות חן רבות עד כי העיקו למתבונן בו. ״הגיעו אלי תלונות רבות של מאמנים שפוגשים ילדים שתוקפים אותם ובורחים, צורחים בקול ונעלמים.״
״מה זה אומר שוטר?״ שאל כריס ״למה הם מתנהגים כך?״
״שמי ג׳אם. ואין לי מושג ממשי מה קורה כאן, יש כל מיני השערות אבל בסופו של דבר אין לנו שום קצה חוט.״
״ג׳אם? תקיפה במרכז היטון, ליד עץ האשוח בשעה תשע!״ בקע לפתע קול בהול ממכשיר הקשר של ג׳אם.
״בדרך.״ ענה במהירות, לפתע הביט בכריס ושאל אותו, ״יש מצב לתגבורת?״
״ללא ספק״ ענה כריס בהתלהבות. ״נראה לילדים האלה!״
הם רצו לעבר הניידת של ג׳אם, דרוכים לטפל בתופעה.


המשך יבוא...

פרק טוב מאוד
תמשיך להוציא פרקים

פרק טוב!

פרק ח': Good job Charmander!

״אז תגיד לי כריס, מאיפה אתה?״ שאל ג׳אם בזמן שנהג לעבר אירוע התקיפה. ״אתה כבר הרבה זמן מסתובב בהיטון?״
״אני מפה, ממנצ׳סטר ולמען האמת אני דווקא ממש גר כאן בפרסטוויץ׳.״ ענה כריס בחיוך ״אני רק התחלתי את מסע הפוקימונים שלי.״
״יפה!״ הביט ג׳אם בכריס ״מעניין מאוד! ואיזה פוקימונים יש לך?״
״יש לי צ׳ארמנדר מהפרופסור, וכן שינקס שתפסתי ממש אתמול, ולשאלתך, אני התחלתי את מסעי אתמול.״
״באמת מרשים. פוקימון נוסף על היום הראשון במסע, מעורר השראה.״
הניידת נכנסה לתוך סבך חמניות גבוהה ליד עץ האשוח הגבוה. כריס חייך לעצמו כשנזכר במשחקי הילדות סביב העץ המפורסם הזה, אך כעת נראו מספר ילדים ופוקימונים תוקפים שני מאמנים צעירים, ג׳אם זינק מהרכב ופלט ״אני אטפל בילדים, תעצור את הפוקימונים מלתקוף, ניתן לראות שהם פוקימוני פרא.

״בסדר צ׳ארמנדר אני בוחר בך!״ יכולתי לשמוע את כריס לפתע, הפוקדור לא המתין ואני נזרקתי החוצה. מוכן לקרב.
״צ׳ארמנדר השתמש בגחלת כנגד סידוט שם!״ נשמעה פקודה, הבחנתי בסידוט שבדיוק חבט בטוטודייל תמים, קפצתי לעברו ושלחתי גחלת, הרגשתי איך אני מתחמם לקרב. הגחלים פגעו בסידוט שהתעצבן נורא, הוא רץ לכיווני וניסה לנגוח בי.
״צ׳ארמנדר חבוט בו בזנבך!״ קרא כריס. קיבלתי, ראיתי איך סידוט התקרב אלי כמו כדור, ואז הסתובבתי ובקפיצה חבטתי בו בזנבי והעפתי אותו רחוק. הוא נפל על הרצפה והתעלף.
״מצויין צ׳ארמנדר!״ קרא כריס ״ עכשיו השתמש בגחלת לעבר האודיש הקטן הזה!״ האודיש נפגע ונכבה, נראה שהפגיעה השפיעה עליו מאוד, הוא רץ לעברי בכעס ושלח עלה תער, שלחתי גחלת פעם שניה שפגעה באופן ישיר באודיש שגם הוא התעלף.
״טוב מאוד צ׳ארמנדר תחזור אלי ותנוח!״ קרא לי לחזור. צייתתי מיד, הרגשתי בכל מצב מאוד עייף, אך עדיין לא הבנתי מה ממש קורה כאן, ילדים קטנים רצו לעבר שני מאמנים ופשוט ניסו לדחוף אותם, פוקימונים מסביב שלחו התקפות לעבר הפוקימונים של המאמנים.
״שינקס דחיפה!״ קרא כריס, שינקס יצא בכעס, מביט לעבר בלספראוט ששלח שני עלי תער לעבר הטוטודאייל התשוש, אייפום שהיה ברשותו של המאמן השני בלם את העלים ושלח מתקפה מהירה.
שינקס רץ לעבר הבלספראוט ודחף אותו בהפתעה, ראשו של הבלספראוט פגע בקרקע, הוא הזדקף ושלח עלי תער לעבר שינקס.
״שינקס תחמוק ותדחף שוב!״ פקד כריס, אך אחד העלים פגע ישירות בשינקס והחליש אותו מאוד. הבטתי בכריס בצפייה, מבקש שישלח גם אותי להילחם, עוד היו שם שני פיג׳י שלא הפסיקו לפגוע במאמן של אייפום.
״צא צ׳ארמנדר ותטפל בשני הפיג׳י ששם!״ פקד כריס סוף סוף, חשבתי שלעולם לא יבקש זאת ממני. קפצתי לעבר אחד הפיג׳י וחבטתי בו בזנבי בכל הכח. הוא נפל על הרצפה בהפתעה, לא חיכית הרבה זמן ושרטתי אותו, ציפורניי בהקו לפתע באור לבן, המשכתי לשרוט אותו עד שהתעלף, בינתיים שינקס ניצח את הבלספראוט וכריס התקדם לעברי.
״אל תדאג ילד!״ קרא כריס ״צ׳ארמנדר גחלת לעבר הפיג׳י השני!״
הפיג׳י שכבר תקפתי התאושש אך כריס שלח את שינקס לעברו, הוא קפץ ונשך אותו בכח, מה שגרם לפיג׳י להתעלף במקום. כבר עמדתי לשלוח עוד גחלים לעבר הפיג׳י שנותר, אך הוא הבחין בי ויצר מערבולת רוח חזקה שהעיפה את הגחלים הצידה ופגעה בי בכל הכח. הרגשתי חולשה אדירה בזמן שזנבי התבדר במהירות הרוח, ברך אחת שלי פגעה בקרקע אך יכולתי להילחם עוד, הזדקפתי ושאגתי על פיג׳י, דעתן הוסחה ואני שרטתי אותו בכל הכח בציפורניים בוהקות, הוא נפגע מאוד אך המשיך להילחם. הוא המריא לאוויר ומקורו בהק באור לבן, בתנופה אדירה הוא טס לכיווני ופגע בי פגיעה ישירה. זה כאב מאוד ולא הצלחתי להתרומם, הרגשתי מאוד תלוי בכריס וקיוויתי שישלח לי פקודות חדשות, כריס הגיע לכיווני ופקד עלי להשתמש בגחלת לכיוון פיג׳י, מיד כשהתחלתי לירות את הגחלים פיג׳י יצר מערבולת רוח נוספת, מאמן האייפום פקד עליו להשתמש חבטת זנב, זנבו בהק ובקפיצה קלה הטיח את פיג׳י לקרקע, ניצלתי את המערבולת שהיתה מסביב פיג׳י וזינקתי לתוכה, בעודי מתרומם לאויר הצמדתי את זנבי לגופי והתחלתי להסתחרר באויר, ובמהירות יוצאת דופן פגעתי בזנבי בכל הכח בפיג׳ ששכב עוד בקרקע, יכולתי להרגיש את גופו של פיג׳י המעולף רפה.
״פוקדור צא!״ קרא כריס בקול ברור והחלטי וזרק פוקדור על פיג׳י. פיג׳י נשאב פנימה והפוקדור רטט קלות, לאחר מספר שניות האור האדום שעל הכפתור כבה, ובצליל ׳קליק׳ קטן ידעתי כי פיג׳י הצטרף לחבורה הקטנה שלנו, הרמתי את ראשי וראיתי שוטר רודף אחרי ילד שנכנס לפרדס חמניות.
״צ׳ארמנדר ושינקס עיזרו לג׳אם השוטר לתפוס את הילד הזה!״ קרא כריס ואף הוא נכנס לפרדס החמניות לעזור לשוטר. לא היה לי צל של מושג מי היה אותו שוטר אך אם כריס צריך עזרה אז אני מציית מיד, נכנסתי אל תוך הפרדס ובין רגע הייתה דממה.
חיפשתי סביבי את הילד, או את ג׳אם ולא נראה סימן, חששתי, כי גם את כריס לא מצאתי.
״אתה מחפש מישהו צ׳ארמנדר קטן?״ הרגשתי מישהו נושף בעורפי, צמרמורת עברה בי, יכולתי לנחש כי זה פוקימון, הסתובבתי במהירות וראיתי סוויפר כועס למראה, העדפתי לא להתעסק איתו יותר מדי, חששתי שיתקוף אותי.
״אני מחפש את המאמן שלי, הוא נכנס לפרדס בלעדי, אז אני הולך לחפש אותו.״ גימגמתי בפחד, אך לא נראה שזה ממש מעניין אותו לאן אני באמת הולך.
״לא.אתה לא הולך לשום מקום צ׳ארמנדר.״ קטע אותי בקור והחל לפלוט עשן יותר ויותר עד כי לא ניתן היה לראות שום דבר.

המשך יבוא...