נושא: Pokémon HeartGold and SoulSilver

תודה רבה דוד (:

הפרק הבא יפורסם ביום שבת, וביום חמישי בשעה 12:00, לכבוד הלילה הלבן, ספיישל של שני פרקים ברציפות!
שווה לחכות (:

Chapter V - Caves, Wells & Ruins
פרק חמישי - מערות, בארות וחורבות

כשיצאו ממרכז הפוקימונים, גולד וקריסטל החלו צועדים לעבר העיר אקרוטיק הסמוכה. הם הביטו באנשים מסביב, ובבלספראוט שהילכו להם בחופשיות בעיר. לאחר מספר דקות של שתיקה מביכה בעקבות אירועי המבוך במכון העירוני, הם הגיעו ליציאה מהעיר.
"אין מעבר," אמר איש זקן שעמד בפאתי העיר. לצידו עמד פוקימון צהוב דמוי פעמון שמשני צידי גופו בקעו עלים. "כוחות על חושיים הורגשו במעבר בין העיר ויולט לעיר אקרוטיק, ולכן אני אאלץ למנוע מכם לעבור עד חלוף הסכנה... נכון וופינבל?" הוא אומר בחיוך מוזר לפוקימון שלו.
"זה בסדר," אמרה קריסטל. "אנחנו נסתדר." היא וגולד החלו לצעוד, אך האיש הזקן התרגז;
"וופינבל, שוט גפן!" הוא קרא בקול סדוק, והפוקימון שלו משך אחורה במהירות את קריסטל וגולד בעזרת גפנים שכרך סביבם. "תלמדו להקשיב לחכמים מכם." הוא אמר בקול שלו.
גולד הביט בקריסטל, והם נאנחו. "נראה שנצטרך לחפש מעבר בצד השני," היא אמרה, והם פנו דרומה.

"חורבות אלף, חורבות אלף..." אמר סילבר בזמן שהריץ את אצבעו על המפה שגנב מהאיש הזקן בעיר צ'ריגרוב, ולבסוף איתר את המקום, שהיה ממוקם בין הערים ויולט, אזליה, גולדנרוד ואקרוטיק. הוא שינן את המיקום בראש, ואחז במרקרוו. "יש לנו טיסה ארוכה," הוא אמר לפוקימון העורב, וזה הרים את שניהם באוויר בתעופה, והחל לנוע מזרחה.

קריסטל וגולד הלכו על הגשר הארוך והמפותל שנבנה מעל מים שקטים וצלולים כל כך עד שניתן היה לראות פוקימונים שוחים בקרקעית. הם הביטו סביב, וראו מספר דייגים יושבים בסירות עץ קטנות, חכתם טבולה במים, ומאחת הסירות גם בקעה מוזיקה נעימה מרדיו.
"חם היום," אמרה קריסטל ושלפה מתיקה בקבוק מים. זו הייתה המילה הראשונה שהם החליפו לאורך כל הדרך מאותו מעבר שנחסם על ידי האיש הזקן. היא שתתה רבע ממי הבקבוק, ונתנה גם לגולד לשתות. הוא לגם לגימה ארוכה והחזיר לה את הבקבוק, אותו היא הכניסה לתיקה.
"את יודעת..." אמר גולד והביט במים ובפוקימונים שצפו בו. "תמיד רציתי פוקימון מים... כמו פוליטוד, או קינגדרה..."
"אני לא." אמרה קריסטל במהירות. "הם מפחידים אותי... במיוחד גארידוס." היא הביטה בפוקימון מים גדול ששט בתחתית האגם, ורעדה רעד קל. גולד גיחך, וקריסטל נתנה לו מכה בכתף. הוא שתק.
כשהגיעו לקצה הגשר, הם ראו פוקימון קטן דמוי סרטן אדום שהביט בהם ונקש בצבתותיו.
"אני הולך ללכוד אותו!" אמר גולד בחיוך, שלף את הפוכדור של סינדקוויל ואיפשר לו לצאת החוצה. סינדקוויל הביט בסרטן, ובינתיים קריסטל הלכה כמה צעדים אחורה בזמן שגולד בדק בפוקדקס שלו מידע אודות הפוקימון.

קראבי, פוקימון סרטן הנחלים. הוא חיי במחילות שנחפרים על חופים חוליים. הצבתות שלו מחלימות וגדלות מחדש כאשר הן נשברות בקרב.

גולד הכניס את הפוקדקס לכיסו, והצביע קדימה בזמן שצעק, "סינדקוויל, צרור להבות!"
סינדקוויל פער את פיו, ושלח מפיו שלושה זרמים להבות שפילסו את דרכם באוויר הצהריים הקריר לעבר קראבי.
"קראב!" הוא צווח ונקש בצבתותיו; זרם בועות נשלח מהן והקיף אותו, מה שגרם לשלושת נחשי האש להיעלם ולאדות את המים. הוא הלך הצידה באיטיות, ושלח מפיו הקטן אקדח מים שפצע את סינדקוויל בצורה קשה בשל יתרון הסוגים שפעל לרעת פוקימון האש.
"אל תוותר, סינדקוויל!" גולד חרק שיניים בעצבים, והמשיך, "קראבי לא סופג נזק רב ממתקפות אש, אז תשתמש במתקפה מהירה!"
סינדקוויל רץ במהירות לעבר קראבי, וזה הניף את צבת ימין שלו שהתנפחה למימדים אדירים, והעיף את סינדקוויל באוויר היישר לתוך מי האגם. הוא צף בחזרה כעבור מספר שניות, מעולף, והלהבות על גבו כבו. קראבי צחקק, והחל לפסוע על החול אל תוך המים, צולל.
"חזור..." אמר גולד באנחה, וסינדקוויל שב באפיסת כוחות אל הפוכדור שלו.
"זה בסדר," אמרה קריסטל וניגשה לעבר גולד, מניחה יד על כתפו בעידוד. "יהיו עוד קרבות, ואתה תצליח. אני מבטיחה."
גולד הרגיש קצת יותר מעודד, ומיד בדק בפוקגיר המוזהב שלו מה מיקומם.

"קדימה, עוד קצת ואנחנו במערת האיחוד..." הוא אמר בחיוך מרוצה, והם המשיכו בדרכם.

סילבר ריחף מעל אחד הגשרים של רכבת המגנט. הוא זיהה את המקום על פי המפה, שכן מכל כיוון נשקף אליו נוף אחר; מגדל הספראוט והבתים הקטנים והמסורתיים מאחוריו, מגדל הפח והמגדל השרוף מוקפים בעצים מוזהבים מימינו, משמאלו יער איילקס בעל העצים הכהים, ומולו מגדל הרדיו הגבוה, מוקף בגורדי שחקים ומבנים גבוהים. "הגענו," הוא אמר למרקרוו, והם הנמיכו עוף לכיוון מה שנראה כמו שרידים של עיר עתיקה מוקפת במנהרות שהתפתלו ונבלעו בין העצים הגבוהים.

"הנה מרכז פוקימונים," ציינה קריסטל לאחר מספר דקות של הליכה. הם הביטו קדימה ואכן ראו את המבנה השקוף והכיפתי מבצבץ מאחורי עיקול. "תוכל לרפא שם את סינדקוויל."
כשנכנסו למרכז הפוקימונים והאחות ג'וי הגישה להם עזרה, גולד הבחין בבחור בקצה השני של המרכז שסביבו עמדו שלושה אנשים, מתעניינים בדבר מה שהחזיק בתוך שק שפוג מים. גולד מיהר לכיוונו, לאט לאט מבחין בתכולת השק, ולבסוף ראה שהשק מלא מים, ובתוכו שוחה פוקימון קטן בצבע זהב. "זה מג'יקארפ זוהר..." אמרה אחת הנשים שעמדה והביטה בשק.
"במחיר מציאה," השלים הבחור המפוקפק שהחזיק את השק מבעד לשפמו. "רק שלוש מאות מטבעות."
גולד הביט בפוקימון המים המיוחד, וכששמע שהוא זוהר מיד שלף את ארנקו לשלם. הבחור חייך, ולקח את המטבעות מידיו של גולד. "בבקשה," הוא אמר והושיט לנער הצעיר את השק.
גולד החזיק את השק, וקריסטל ניגשה אליו, מחזיקה את הפוכדור של סינדקוויל. "קח, היא סיימה לרפא את סינד- מה זה לעזאזל?" היא אמרה לאחר שהביאה לגולד את הכדור האדום-לבן.
"פוקימון מים!" הוא ענה בצהלה. "זה מג'יקארפ זוהר!"
"זוהר? אז למה הצבע יורד ממנו?" היא אמרה כשהביטה אל פנים השק המטפטף. גולד הביט אחריה, וראה שהצבע מתחיל להימחק מעל מג'יקארפ, וצבעו האדום האמיתי נגלה.
"היי!" קרא גולד והסתובב לעבר המוכר, אך הוא כבר לא היה שם. גולד נאנח. "טוב, זה בכל מקרה פוקימון מים. אני רוצה לבדוק את היכולות שלו."
גולד יצא החוצה יחד עם קריסטל, ושפך את תכולת השק על הקרקע. במקביל, הוא זרק את הפוכדור של אייפום והקופיף הסגול יצא החוצה בצהלה, מביט במג'יקארפ האדום שפירפר לו בתערובת המים והצבע הזהוב.
"מג'יקארפ, אקדח מים! אייפום, תגן על עצמך!" קרא גולד בשמחה, אך מג'יקארפ רק המשיך לפרפר במקום והשפריץ מעט ממי הזהב על אייפום שסילק אותם באמצעות הגנה. "אוקיי, אז... קרן בועות!"
שום דבר לא קרה.
"התנגשות! מתקפה מהירה! חבטה!" קרא גולד בלחץ, רעש הפירפור של מג'יקארפ מוציא אותו מדעתו. "משאבת הידרו, נשיכה, כוויה, שאגה, מתקפת כנף!" הוא צרח בזעם, ולבסוף הרים את מג'יקארפ ורץ לעבר שפת האגם, זורק אותו למים ומנער את ידיו מהמים. קריסטל רצה אחריו, ואייפום איתה. "חסר תועלת." ירק גולד, והסתובב. קריסטל הביטה בו בצער.

כשהביט בחורבות העתיקות, סילבר לא הבין לשם מה הבוס שלח אותו לשם. הוא הביט בעמודים המרוסקים, באבנים שהיו פזורות על הרצפה, ועל ערימות האבק והחול. הוא ראה מספר חריטות השפה לא מוכרת, והמשיך לפסוע לעבר המנהרות בשעמום, מרקרוו על כתפו. אפילו פוקימונים לא היו שם, ואוהלי החוקרים היו נטושים. סילבר נאנח, ונכנס אל המנהרה החשוכה.

"מערת האיחוד..." אמרה קריסטל כשהיא הגיעה עם גולד ואייפום אל פתחה של מערה גדולה וסלעית. "קדימה," היא אמרה בלהט, ויחד עם הנער בעל הכובע היא רצה פנימה.

"גם פה אין אף פוקימון מעניין!" זעם גולד והבריח חבורת זובאט בקולו הרם אל תוך המערה. קריסטל נראתה מודאגת.
"אנחנו עוד נמצא פוקימון בשבילך," היא אמרה. "אל תדאג... זה שאני לכדתי הוטהוט זה לא אומר שאני מאמנת יותר טובה ממך."
גולד נראה רגוע יותר אחרי המשפט הזה. קריסטל חייכה, וגולד חשב לעצמו שהיא הדבר היחיד שמסוגל להרגיע אותו ככה...
רעש שאגה נשמע, והאדמה החלה לרעוד. פוקימון עצום זחל לעברם מן החשכה, וקריסטל צווחה בבהלה והלכה מספר צעדים אחורה. הם הביטו בנחש סלעי גבוה ומפחיד, קרן בוקעת מראשו הגדול והכבד, ושיניים סלעיות וחדות נראו בלסתותיו החזקות. גולד חייך חיוך גדול, ופתח את הפוקדקס.

אוניקס, פוקימון נחש הסלע. הוא חופר את דרכו מתחת לאדמה במהירות של כשמונים קילומטרים לשעה בזמן שהוא ניזון מסלעים.

"קריסטל, אני אצטרך לשאול ממך את צ'יקוריטה לקרב הזה." אמר גולד בחיוך, ולקח מקריסטל את הפוכדור של פוקימון העשב.
כששלח את צ'יקוריטה לקרב, היא פלטה צעקת בהלה ונרתעה מיד מאוניקס, אך גולד הרגיע אותה, "זה בסדר צ'יקוריטה. את הרבה יותר חזקה ממנו. עכשיו תשתמשי בצרור עשבים!"
צ'יקוריטה נופפה בעלה על ראשה, ושלושה עמודים של עלים פרחו מן הקרקע הקשה של המערה החשוכה, ופגעו באוניקס העצום, גורמות לו לנזק רב. הוא שאג באימה, ונגח בצ'יקוריטה שעפה אחורה, אך מיהרה לשלוח זוג גפנים מהניצנים על צווארה ונתמכה בזוג נטיפים. היא שלחה את עצמה כמו אבן מרוגטקה לעבר אוניקס, והשתמשה בעלי תער שפצעו את אוניקס אנושות.
"כל הכבוד!" החמיא גולד, וצ'יקוריטה סיימה את הקרב מיד בשוט גפן שמוטט את אוניקס וגרם לו לאבד הכרה. גולד רץ לעבר נחש הסלע הענקי, וזרק עליו פוכדור ריק ששלף מכיסו. אוניקס נלכד בתוך הפוכדור, וזה נסגר ונפל לתוך ידיו של גולד. הוא התנדנד פעמיים ימינה ושמאלה, אך מיהר להיחתם ונעצר.
"מדהים! לכדת פוקימון!" אמרה קריסטל ורצה לחבק את גולד. הוא חייך חיוך גדול, וחיבק אותה בחזרה.

כשסוף סוף יצאו ממערת האיחוד, קריסטל שמה לב שמצב רוחו של גולד השתפר פלאים. הוא שכח כבר מההפסד לקראבי, מקניית המג'יקארפ המזויף ומהעובדה שקריסטל לכדה פוקימון לפניו, וכעת רק פטפט על טקטיקות למכון הבא, בו הוא נשבע שישתמש באוניקס.
הם חיפו על עיניהם מאור השמש הבהיר שהיה שינוי מרענן אך פתאומי מהחושך ששרר במערת האיחוד, ונעצרו לאכול בצילו של עץ גדול.
"איזה יום נעים..." אמרה קריסטל והוציאה את טדיאורסה והוטהוט שיצטרפו לצ'יקוריטה. היא שלפה מתיקה מזון פוקימונים ולחמניה עם ממרח, בזמן שגולד הוציא את אייפום וסינדקוויל (את אוניקס המעולף הוא העדיף להשאיר בפוכדור על מנת שינוח) ומזון גם להם ולעצמו.
"כדאי שננוח מעט לפני שנלך לעיר אזליה... נגיע לשם רק בעוד חצי שעה." אמר גולד ונשכב על גבו, " כבר שלוש בצהריים ואנחנו הולכים מתשע בבוקר."
קריסטל הביטה סביב במספר הופיפ וסקיפלום שריחפו ברוח הקרירה והנעימה, ועקבה אחריהם במבטה כשהם התעופפו מערבה.
"מה זה?" שאלה קריסטל כשהבחינה במספר אנשים לבושים שחור גוררים איש מבוגר לתוך מה שנראה כמו באר עגולה ורחבה. גולד הזדקף.
"אלה צוות רוקט!" הוא אמר בקול רם, וקריסטל השתיקה אותו, אך כבר היה מאוחר מדי. הם הבחינו בהם, ושניים מהם רצו לעבר קריסטל וגולד, שולפים פוכדורים מהם יצאו שני האונדאוור.
"הגנה, אייפום!" קרא גולד, אך להביור אחד מפיהם של שני ההאונדאוור עילף אותו. הבאה בתור הייתה צ'יקוריטה שספגה להביור, ולאחר מכן סינדקוויל, טדיאורסה והוטהוט שהוכנעו בנשיכה. גולד וקריסטל החזירו את כולם לפוכדורים, והחלו לרוץ בחזרה לעבר מערת האיחוד, אך שני ההאונדאוור התנגשו בהם בעוצמה והם נפלו על פניהם. אפו של גולד דימם, וקריסטל הרגישה איך הם קושרים את ידיהם ורגליהם ולוקחים מידיהם את הפוכדורים. "אתם באים איתנו..."

ווואוו אהבתי מאודדד!!!
אין אתה פשוט תותח... הפרקים באמת מעניינים ותמיד מלאי הרפקתאות, גם שאני חושב שאני כבר יודע מה יהיה בפרק הבא אתה כותב ושוב מפתיע.
המשך כך, אני מרוצה

תודה רבה, ניב (:

וואי פרק יפה מאוד!
שוב הצלחתה להוכיח את עצמך בתיאור הקרבות המעולים שלך
ואוניקס? ברצינות זאת הייתה ממש הפתעה
יש לי הרגשה שאם הצוות רוקט הם גם יפגשו את סילבר איכשהו
אבל אהבתי מאוד את הפרק גם מותח וגם מעניין
מחכה לפרק הבא

תודה רבה סיגל, אני שמח שהופתעת- זו הייתה הכוונה. ^^

באר הסלוופוק, וניחשת נכון ^_^
תודה רבה <:

פרק ממש יפה.
אתה מתאר הכול בצורה מעולה.

תודה ^_^

פרק ממש טוב. ואגב, צרור עשב זה המתקפה grass oath?

Grass Oath/Grass Pledge, כן. (:

בעקבות דחיית הלילה הלבן ליום שלישי הבא, מחר בערב יפורסם פרק מספר שש, ושני הפרקים ברצף יפורסמו בלילה הלבן.

פרקים טובים !