הדירה בקצה הכפר
מילים : רותם שמואלי.
עלם פוסע לאיטו בעפר
אל אהובתו אי שם בקצה הכפר
פיו ממלמל בקצב לא נגמר
מה יגיד, מה יספר ומה יאמר.
על יד מפתן דלת מעץ הוא ממתין
לצלילי האהבה את זמנו הוא מנעים
אולי איש לא שמע בכלל את קריאותיו
כי עודנו לבד מחכה הוא לשווא.
פזמון:
גם אם יחלפו חודשים ושנים
הוא ישוב אל הדלת עם זר געגועים.
הוא לא יוותר לוּ לשעה אחת.
אולי זה היום שתחזור כבר האחת.
עובר יום עובר שבוע
הוא לא שואל למה, לא שואל מדוע.
בכל פעם מחדש שנוקש הוא בדלת
מדמיין הוא את פניה אך מה יפה היא נהדרת.
חלפו חודשים ולפתע קרה
שהדלת נפתחה ולפניו נערה
לא הייתה זאת אהובתו הצעירה
אם כי נערה אחרת המתגוררת בדירה.
פזמון:
גם אם יחלפו חודשים ושנים
הוא ישוב אל הדלת עם זר געגועים.
הוא לא יוותר לוּ לשעה אחת.
אולי זה היום שתחזור כבר האחת.
אזר הילד אומץ, תרמיל וגם מקל.
ימשיך הוא לחפש אותה
גם אם בכל קצבי תבל.
שיר ראשון שלי,
לרחם ^^.