נושא: Pokémon HeartGold and SoulSilver

★ תקציר העלילה;

זה אחד הסיפורים הראשונים שאני מפרסם, לרוב אני כותב "למגירה" או יותר נכון למחשב, וזהו אחד הקבצים הבודדים שאני משתף. חשוב לי מאוד שיהיו לסיפור קוראים שיקראו ויגיבו בהתאם למה שהם מרגישים או חושבים על הסיפור, הכל בשביל שאני אוכל להתקדם ולעלות למעלה. הסיפור הוא סיפור הרפתקאות בשילוב של טיפה מהכל- יש קטעים שהם מצחיקים, קטעים מותחים, קטעים עצובים וקטעים מפתיעים.
הסיפור הוא בהשראת החידושים הארטגולד וסולסילבר למשחקי העבר גולד, סילבר וקריסטל, אך הוא משלב גם את המנגה והאנימה, וגם טיפה רעיונות מקוריים שלי. אני אישית חושב שאתם תיהנו לקרוא את הסיפור, אפילו שהפרקים קצת ארוכים... מקווה שתיהנו (:

★ מדריך פרקים;

Chapter I - The Burglary / פרק ראשון - השוד
סילבר פורץ למעבדה של הפרופסור אלם במטרה לגנוב את טוטודייל. בעוד גולד נלחם בו ומעכב אותו עד בוא המשטרה, קריסטל משחררת את גברת אלם וילדיה מהשבי ומצטרפת לגולד בשלב מאוחר יותר. המעבדה נהרסת לגמרי, ופרופסור אלם מובהל לבית חולים. כאות הוקרה, מעניק הפרופסור לגולד וקריסטל פוקדקסים, פוקימונים התחלתיים וביצי פוקימון למחקר.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, פרופסור אלם, הבוס.
קישור - קליק!

Chapter II - Outrage at Mr. Pokémon's / פרק שני - מהומה אצל מר פוקימון
גולד וקריסטל מקבלים מהוריהם פוקיגירים חדשים ויוצאים למסע. בהגיעם לעיר צ'ריגרוב הם מגלים שמרקרוו של סילבר גנב מאיש זקן את מפות המחוז שלו עבור סילבר. סילבר מאמן את טוטודייל ולוכד בידריל. גולד, קריסטל והזקן שמתגלה כמר פוקימון מאתרים את סילבר ורודפים אחריו. גולד וקריסטל נלחמים בקרב כפול מול סילבר. מר פוקימון מעדכן את הפוקגירים של גולד וקריסטל.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, מר פוקימון, הבוס.
קישור - קליק!

Chapter III - Hoothoot, Bellsprout and Violet City / פרק שלישי - הוטהוט, בלספראוט והעיר ויולט
גולד וקריסטל מגיעים לעיר ויולט, ועורכים סיור במגדל הספראוט העירוני. סילבר נכנס בטעות למערת החושך ונאבד. אנשים מסתוריים בהנהגת הבוס של סילבר פורצים למגדל הספראוט בכוונה להשמיד אותו. גולד וקריסטל נלחמים בעשרות האונדאוורים, ולבסוף בבחור בשם ארצ'ר בעל האונדום. סילבר מאבד תקווה. קריסטל לוכדת הוטהוט.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, ארצ'ר, צוות רוקט, הבוס.
קישור - קליק!

Chapter IV - Falkner and the Maze / פרק רביעי - פאלקנר והמבוך
גולד וקריסטל מגיעים למכון העיר ויולט, ונכנסים פנימה. סילבר מצליח לצאת ממערת החושך, ושוכח מכל החרטות שלו לגבי דרך חייו. גולד וקריסטל רבים ומתפצלים במסוך שאמור להוביל למנהיג המכון, אך מתאחדים. סילבר לוכד גלייגר. גולד וקריסטל נלחמים בפאלקנר בקרב כפול. הבוס מקפיא את ארצ'ר. גולד וקריסטל מביסים את פאלקנר וזוכים בתג המכון הראשון שלהם.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, פאלקנר, הבוס.
קישור - קליק!

Chapter V - Caves, Wells & Ruins / פרק חמישי - מערות, בארות וחורבות
גולד מצוברח משום שקריסטל כבר לכדה פוקימון נוסף והוא לא. הוא מנסה ללכוד קראבי אך מפסיד לו. סילבר מקבל משימה חדשה מהבוס. גולד קונה מג'יקארפ זוהר שהוא בעצם סתם מג'יקארפ שנצבע, וכשהוא מגלה זאת הוא משחרר אותו. גולד וקריסטל נכנסים למערת האיחוד. סילבר מגיע לחורבות אלף. גולד לוכד אוניקס. גולד וקריסטל יוצאים ממערת האיחוד, ונחטפים על ידי צוות רוקט.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, קורט, צוות רוקט, הבוס.
קישור - קליק!

Chapter VI - The Not-so-slow King / פרק שישי - המלך הלא-כל-כך איטי
גולד וקריסטל מתעוררים בשבי של צוות רוקט ומגלים שהם לא לבד. סילבר יוצא מחורבות האלף. גולד מגלה שאוניקס אצלו, והוא וקריסטל מנסים לברוח. צוות רוקט מאיים לפגוע בגולד, קריסטל וקורט, ובעזרת אוניקס הם חופרים את דרכם עמוק מתחת לאדמה. גולד, קריסטל וקורט מגלים חדר תת קרקעי בבאר ובו קהילת סלוופוק שמונהגת על ידי סלווקינג מדבר. סלווקינג משגר אותם אל העיר אזליה. סילבר נתפס על חם בגניבה.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, צוות רוקט, קורט, קייטי, הבוס.
קישור - קליק!

Chapter VII - Farewell, Cyndaquil! - פרק שביעי - להתראות, סינדקוויל!
קריסטל וגולד יוצאים להתאמן ביער איילקס, לקראת קרב המכון השני שלהם. קריסטל מהרהרת לגבי היחסים שלה ושל גולד. סינדקוויל מגיע לאפיסת כוחות, וכשהוא מתעורר הוא כועס על גולד ובורח. גולד מוצא את סינדקוויל, והוא וקריסטל מקבלים את הפוכדורים מקורט. גולד וקריסטל נכנסים למכון העיר אזליה. סינדקוויל מסייע להוטהוט ואייפום נגד שני אריאדוס ומתפתח לקווילאבה. גולד וקווילאבה משלימים. קרב המכון נגד באגסי מתחיל. קייטי חוזרת למחוז קנטו.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, קורט, קייטי, באגסי, הבוס.
קישור - קליק!

Chpter VIII - An Eggcelent Day - פרק שמיני - יום נפלא וביצתי
גולד וקריסטל נלחמים בבאגסי בעזרת צ'יקוריטה וקווילאבה שלומד להשתמש בגלגול, ובאגסי משתמש במהלך לא הוגן שמסיים את הקרב בתיקו. סילבר מנסה לשכנע את באגסי להצטרף לצוות רוקט. גולד וקריסטל מצילים את באגסי. סילבר מנסה לברוח, ובטעות מחליף את בידריל שלו בתמורה לסייטר של באגסי. גולד וקריסטל מקבלים את תג הכוורת. הביצים בוקעות לטוגפי ואלקיד.
דמויות בפרק: גולד, קריסטל, סילבר, קורט, קייטי, באגסי, הבוס, הפרופסור אלם.
קישור - קליק!

מדריך דמויות;

/#/ דמויות ראשיות;


שם: גולד סטיבנסון / Gold Stevenson.
גיל: 15.
שייכות: מחזיקי הפוקדקס.
תגים:
הופעה ראשונה: הפרק הראשון: "השוד".
עיר מוצא: ניו-בארק.
חפצים: פוקדקס, פוקגיר, פוכדורים, כדור פתיון.
פוקימונים בצוות:

Aipom - הושג לפני הפרק הראשון: "השוד".
Protect
Brick Break
Swift
Double Slap

Quilava - התקבל מהפרופסור אלם כסינדקוויל בפרק הראשון: "השוד" > התפתח במכון העיר אזליה בפרק השביעי: "להתראות, סינדקוויל!".
Ember
Fire Pledge
Flame Wheel
Quick Attack
Smokescreen
Rollout

Onix - נלכד במערת האיחוד בפרק החמישי: "מערות, בארות וחורבות".
Headbutt
Rock Throw
Dig

Elekid - התקבל כביצה מהפרופסור אלם בפרק הראשון: "השוד" > בקע בפרק השמיני: "יום נפלא וביצתי!".
פוקימונים שכבר אין לו:
- נמכר לו במרמה במרכז הפוקימונים בדרך מס' 32 בפרק החמישי: "מערות, בארות וחורבות" > שוחרר באגם בדרך מס' 32 באותו הפרק. (מתקפות שידע- Splash)


שם: קריסטל אלם / Krystal Elm.
גיל: 15.
שייכות: מחזיקי הפוקדקס.
תגים:
הופעה ראשונה: הפרק הראשון: "השוד".
עיר מוצא: ניו-בארק.
חפצים: פוקדקס, פוקגיר, פוכדורים, כדור אהבה.
פוקימונים בצוות:

Tediursa - הושג לפני הפרק הראשון: "השוד".
Metal Claw
Faint Attack
Bulldoze
Snore

Chikorita - התקבלה מהפרופסור אלם בפרק הראשון: "השוד".
Synthesis
Razor Leaf
Grass Pledge
Magical Leaf
Vine Whip

Hoothoot - נלכד במרכז הפוקימונים בפרק השלישי: "הוטהוט, בלספראוט והעיר ויולט".
Confusion
Uproar
Hypnosis
Whirlwind
Peck
Wing Attack

Togepi - התקבל כביצה מהפרופסור אלם בפרק הראשון: "השוד" > בקע בפרק השמיני: "יום נפלא וביצתי!".


שם: סילבר / Silver.
גיל: 16.
שייכות: הבוס.
הופעה ראשונה: הפרק הראשון: "השוד".
עיר מוצא: לא ידוע.
חפצים: פוכדורים, מפה.
פוקימונים בצוות:

Murkrow - הושג לפני הפרק הראשון: "השוד".
Whirlwind
Wing Attack
Haze
Faint Attack
Thief
Lock On

Totodile - נגנב ממעבדת הפרופסור אלם בפרק הראשון: "השוד".
Water Gun
Rage
Scratch
Scald

Beedrill - נלכד בדרך מס' 30 בפרק השני: "מהומה אצל מר פוקימון".
Harden
Poison Sting
Fury Attack

Gligar - נלכד בדרך מס' 45 בפרק הרביעי: "פאלקנר והמבוך".
Vicegrip
Poison Sting

Schyter - הוחלף בטעות עם באגסי בפרק השמיני: "יום נפלא וביצתי!".
Swords Dance
Wing Attack
Quick Attack
פוקימונים שכבר אין לו:
- נלכד בדרך מס' 31 בפרק השני: "מהומה אצל מר פוקימון" > הוחלף בטעות עם באגסי בתמורה לסייטר בפרק השמיני: "יום נפלא וביצתי!".

/#/ צוות רוקט;

ספוילר

שם: ארצ'ר / Archer.
גיל: לא ידוע.
שייכות: הבוס.
הופעה ראשונה: הפרק השלישי: "הוטהוט, בלספראוט והעיר ויולט".
עיר מוצא: לא ידוע.
חפצים: לא ידוע.
פוקימונים בצוות:

Houndoom - הושג לפני הפרק השלישי: "הוטהוט, בלספראוט והעיר ויולט".
Flamethrower
Shadow Ball
Crunch

/#/ מנהיגי מכון;

ספוילר

שם: פאלקנר / Falkner.
גיל: 22.
שייכות: מכון העיר ויולט, ליגת הפוקימונים.
הופעה ראשונה: הפרק הרביעי: "פאלקנר והמבוך".
עיר מוצא: העיר ויולט.
חפצים: לא ידוע.
פוקימונים בצוות:

Doduo - הושג לפני הפרק הרביעי: "פאלקנר והמבוך".
Mirror Move
Quick Attack
Peck

Natu - הושג לפני הפרק הרביעי: "פאלקנר והמבוך".
Me First
Night Shade
Confusion


שם: באגסי / Bugsy.
גיל: 15.
שייכות: מכון העיר אזליה, ליגת הפוקימונים.
הופעה ראשונה: הפרק השביעי: "להתראות, סינדקוויל!".
עיר מוצא: העיר אזליה.
חפצים: לא ידוע.
פוקימונים בצוות:

Butterfree - הושג לפני הפרק השביעי: "להתראות, סינדקוויל!".
Confusion
Sleep Powder

Beedrill - הושג לפני הפרק השביעי: "להתראות, סינדקוויל!".
Poison Sting
Poison Jab
Toxic
Twineedle

Pineco - הושג לפני הפרק השביעי: "להתראות, סינדקוויל!".
Toxic Spikes - קוצי רעל
Bug Bite - נשיכת חרק
Selfdestruct - השמדה עצמית
Beedrill - הוחלף בטעות עם סילבר בפרק השמיני: "יום נפלא וביצתי!".
Harden
Poison Sting
Fury Attack
Twineedle
Poison Jab
פוקימונים שכבר אין לו:
- הושג לפני הפרק השביעי: "להתראות, סינדקוויל!" > הוחלף בטעות עם סילבר תמורת בידריל בפרק השמיני: "יום נפלא וביצתי!".

/#/ דמויות משניות;

ספוילר

שם: קורט / Kurt.
גיל: 46.
שייכות: יצרני הפוכדורים.
הופעה ראשונה: הפרק החמישי: "מערות, בארות וחורבות".
עיר מוצא: העיר אזליה.
חפצים: אפריקורנים.
פוקימונים בצוות:

Farfetch'd - הושג לפני הפרק השישי: "המלך הלא-כל-כך איטי".


שם: קייטי / Katie.
גיל: 14.
שייכות: לא ידוע.
הופעה ראשונה: הפרק השישי: "המלך הלא-כל-כך איטי".
עיר מוצא: העיר ספארון, מחוז קנטו.
חפצים: לא ידוע.
פוקימונים בצוות:

Rapidash - הושג לפני הפרק השישי: "המלך הלא-כל-כך איטי".
Flamethrower

/#/ פוקימונים מיוחדים;

ספוילר

שם: סלווקינג החכם.
זן: סלווקינג זוהר, מדבר.
שייכות: להקת סלוופוק וסלווברו.
מקום מחייה: באר הסלוופוק.
חפצים: לא ידוע.
מתקפות:
Teleport

קרדיט ל- Coronis על הספרייט של הפוקדקס.
קרדיט לאתרים Bulbapedia, Serebii, Pokémon Elite 2000 ו- VDex Project על הספרייטים והמידע.

Chapter I - The Burglary
פרק ראשון - השוד

הערפל הקריר ריחף לו בשלווה מעל לרחובות הריקים מאדם של עיירה קטנה בשם ניו-בארק. אף נפש חיה לא נראתה באזור, מלבד ציפור קטנה ושחורה שכלל לא בלטה על רקע הלילה שהיה חשוך בצורה לא אופיינית- אפילו פנסי הרחוב היו כבויים. אך נראה שלנער צעיר אחד, שיערו ארוך ואדום ועיניו השחורות בולטות על רקע הלילה, זה בכלל לא הפריע- להיפך, הוא חמק לו בין הסמטאות בקלות יתר, מישיר מבט קדימה ומתקדם בזריזות ובדממה. הוא פילס את דרכו בערפל, הציפור השחורה בעקבותיו, והתקדם אל יעדו, זה שייחל זמן כה רב להגיע אליו...
הוא נעצר אל מול בניין גדול ומרובע, חלונותיו עגולים ואור בוקע מאחד החלונות בקומה השלישית. מרקרוו התיישב על כתפו של הנער, והביט יחד איתו אל עבר הדלת במבט זדוני. "זה לא צריך להיות קשה במיוחד." לחש הנער לפוקימון הנאמן שלו. "אנחנו נעשה את זה מהר ובקלות, הרי עברנו על התוכנית לא פעם..."
כששניהם התקדמו בשביל הגישה המרוצף אבנים לבנות, הירח הציץ מבעד לענן וחשך שלט על הדלת: "המעבדה של פרופסור אלם".
"בספירה של שלוש..." אמר הנער בקול מתוח. "אחת..." מרקרוו פרש את כנפיו וריחף לצד בעליו. "שתיים..." שניהם עמדו סנטימטרים ספורים מהדלת האדומה... "שלוש!"

רעש האזעקה העיר אותו. הוא פקח את עיניו באחת- הכל היה חשוך. הוא קיווה שהרעשים המדאיגים היו רק בחלומו; צרחות, התנפצות זכוכיות וקרקורי עורב, אך זה לא היה כך. הוא פקח את עיניו באחת והזדקף במיטתו, הסיר את השמיכה והתקדם לעבר החלון; הוא הסיט את הוילון מעט וראה סופה של רסיסי אבנים וזכוכיות באוויר. הוא נחרד, תפס בפוכדור שנח על כוננית הלילה שלו, ורץ למטה אל דלת הכניסה.
גולד רץ לעבר המעבדה של הפרופסור אלם, בדרך מטיל את הפוכדור על הקרקע ומאפשר לקוף סגול בעל זנב ארוך ועליו כף יד גדולה לרוץ לצידו. גולד רץ במהירות ובבהלה, והגיע לפתח המעבדה בשניות. רגליו כאבו- הוא דרך יחף על רסיסים של מי-יודע-מה, אך הכאב לא הפריע לו- הוא היה נחוש לבדוק מה גרם למהומה במעבדה.
הוא שמע רעשים מהמרתף, שם נעשה המחקר המרכזי, וסימן לאייפום לעקוב אחריו למטה. הם ירדו בריצה למטה במדרגות האבן הצרות והגיעו לבסוף למסדרון ובו שתי דלתות מקבילות אחת לשניה, שתיהן פתוחות לרווחה; בחדר הראשון הוא ראה את גברת אלם ושני ילדיה, ג'סי וקסידי, קשורים בחבלים סביב גופם ומטפחות תחובות בפיהם, מוקפים במדפים שהזכירו לגולד את ספרית בית הספר, אך במקום ספרים היו שם ביצים גדולות וצבעוניות עם דוגמאות משונות שגולד לא הכיר. בחדר המקביל ראה גולד שולחן ברזל כבד אשר הכיר מכרזות הפרסום של הפרופסור- זה היה חדר ההתחלה, היכן שמאמנים טריים יכלו לבקש את הפוקימון ההתחלתי מפרופסור אלם ולקבל אותו יחד עם פוקדע- אנציקלופדיית פוקימונים דיגיטלית אשר פיתח הפרופסור. על השולחן בדרך כלל נחו שלושה פוכדורים שהכילו צ'יקוריטה, סינדקוויל וטוטודייל, אך כרגע אחד מהם היה חסר. גולד הביט פנימה. לקח לו זמן להבין שהרעש פסק, מלבד האזעקה, שעוד הדהדה ברחבי המעבדה. הוא נכנס בשקט והלך לעבר השולחן, אייפום בעקבותיו. הוא הרים את שני הפוכדורים, והביט בשניהם בתהיה לאן נעלם השלישי.

סילבר יצא מן הצללים בחדר ההתחלה במעבדה של אלם, מרקרוו על כתפו והפוכדור החדש מוצמד לחגורתו, והתקרב בשקט מוחלט לעבר הנער היחף בעל האייפום שהיה ברגע זה עם הגב כלפיו. הוא התכונן לשלח בו את מרקרוו ולכבול אותו כמו שעשה לאישה ולילדים הטיפשים שניסו לעמוד בדרכו, ומיד אחר כך להימלט מהמקום, הוא הרי גם ככה נמצא שם יותר זמן ממה שתיכנן. הוא עמד במרחק של מטר ממנו, וכמעט תקף...

קריסטל נכנסה בשקט אל המעבדה, טדיאורסה הקטן שלה בידיה, והביטה סביבה- הכל היה שבור ומרוסק, כל הארונות והשולחנות שבמעבדה היו הפוכים או מנופצים, החלונות היו לא אלא רסיס זכוכית על הרצפה הקרה והניירות, התיקיות והמסמכים כבר לא היו מסודרים במדפים שלהם אלא קרועים ומבולגנים בערבוביה גדולה על הרצפה. היא לא האמינה- מפעל החיים של דוד סטיוארט ירד לטמיון. היא דאגה לדודה ג'ניס ולג'סי וקסידי הקטנים שבטח מפוחדים עד מוות- לא, לא מוות... רק לא מוות...
"מישהו פה?" קראה קריסטל בקול.

גולד שמע קולות מלמעלה, והסתובב במהירות. נער אדום שיער עמד מאחוריו, עורב שחור על כתפו, שניהם מתכוננים לתקוף אותו ואת אייפום. "הגנה!" צעק גולד במהירות; אייפום קפצה באוויר, מניפה את כף ידה השלישית כחוצץ בין גולד לנער השני, ובועה גדולה וירוקה דחפה אחורה את הנער והמרקרוו שלו.
"מרקרוו, מתכפת כנף!" שאג סילבר, בעוד גולד פקד "אייפום, שבירת לבנה!"
בעוד הקופיף עשה גילגול באוויר כשזנבו זוהר באור לבן ומסנוור, העורב שעט לעברו כשכנפיו זוהרות באור סגלגל. מרקרוו ואייפום נפצעו ועפו אחורה.
"שוב!" צעקו שני הנערים בנחישות, בבת אחת.

קריסטל שמעה רעשים מלמטה. היא רצה למטה במהירות, והגיעה למסדרון. היא הציצה מבעד לקורה וראתה את גולד, חברה הטוב, ועם הגב לדלת נערה בעלת שיער ארוך ואדום. ביניהם נלחמו בעוז אייפום ומרקרוו. היא הסתובבה, גבה צמוד לקיר מאחוריו מתנהל הקרב, והביטה אל הדלת שמולה. היא ראתה את דודה שלה יחד עם שני ילדיה כבולים ומכוסי עיניים. היא רצה בשקט אל תוך החדר.

"מרקרוו, מתקפת עילוף!" צעק סילבר, בדיוק כשאייפום התאוששה ממכת כנף שפגעה בה פעם נוספת. מרקרוו נעלם, ופעימת אור סגולה כהה טסה באוויר מלווה בצחוק מרושע ומקרקר ופגעה בו. הוא עף אחורה אל הקיר, ספג חבטה איומה ונפל עם פניו אל הקרקע.
"לא!!!" צעק גולד ורץ אל אייפום. הוא התכופף אליו והחזיק את גופו השברירי. "אייפום..."
בינתיים, סילבר התקרב אל השניים במבט אכזרי. "מרקרוו, השמד את הראיות. רוח סופה!" הוא צעק, ומרקרוו טס וריחף מעל סילבר. סילבר אחז ברגליו הזהובות, ושניהם טסו באוויר בעוד מרקרוו החל לנופף בכנפיו במהירות נצברת.

"הכל בסדר, חכו כאן..." אמרה קריסטל לדודתה ובני דודיה הקטנים לאחר ששיחררה אותם מאחרון החבלים. היא רצה עם טדיאורסה לעבר החדר השני, והביטה בנערה האדמונית מרחפת בעזרת מרקרוו. "טדיאורסה, טופרי מתכת!" פקדה קריסטל, וטדיאורסה קיפץ בקלילות מבין ידיה בזרוע מונפת להנחתה- טופרי מתכת בצבצו מאצבעותיו, והוא שרט את מרקרוו ובעליו בעוצמה ואלה נפלו ארצה. "קחי את זה, ג'ינג'ית מטומטמת!" צעקה קריסטל, אך כשהיא הביטה בנערה שוב היא הבינה שזה בעצם-
"בן! אני בן!" הוא צעק בזעם. "מרקרוו, בוא נתחפף מכאן!" הוא צעק, ורץ לעבר קריסטל שחסמה את הדלת. הוא התנגש בה, וזאת עפה אחורה על הקרקע. הוא רץ במדרגות, מרקרוו בעקבותיו וגולד דולק אחריהם יחד עם אייפום. הם הגיעו לקומת הקרקע, ומרקרוו שלח עננת ערפל קריר אך הוא התנדף במהירות הודות לחלונות השבורים.
"אייפום, בזק!" קרא גולד, ואייפום המטיר באמצעות זנבו הגדול מטר של כוכבים לעבר הנער והעורב. שניהם נפצעו, והעורב השיב במתקפת כנף מבלי לחכות לפקודה. אייפום השתמש בהגנה ומרקרוו נהדף אחורה, אך מהר מאוד השיב במתקפת עילוף שפגע באייפום לפני שהספיק להגן על עצמו. מן הקומה התת קרקעית עלו בריצה קריסטל, טדיאורסה ומשפחת אלם. סילבר רץ לעבר הדלת ומרקרוו בעקבותיו, שולח עננת אובך נוספת לעבר הנוכחים, אך בדלת הוא נתקל בלא אחר מאשר- "פרופסור אלם!" קרא גולד.
בחור צעיר וממושקף עמד בפתח הבית, מבוהל, ומאחוריו מספר שוטרים. "הוא הפורץ!" קראו גולד וקריסטל. לשוטרים לקח שנייה לעכל מה קורה, אך זה היה מאוחר מדי; סילבר נתלה על רגליו של מרקרוו וזה ביצע את מה שלא הספיק לסיים קודם- מערבולת רוחות פקדה את המקום, ופיזרה ענן של הרס במקום. זכוכיות פצעו את כל הנוכחים, שברי עץ ואבן פגעו בידיהם שגוננו על פניהם, ואלפי ניירות הסתובבו באוויר במערבולת. דלת הכניסה נעקרה ממקומה ונסחפה באוויר, וצירי החלונות העגולים התנתקו ונפלו על הרצפה ברעש כבד. כשהכל התחיל להירגע סוף סוף, הספיק גולד לראות דמות מתרחקת באוויר, אך היה כבר מאוחר מדי למנוע את זה.

"אתה בטוח שזה הדבר היחיד שנגנב?" שאל אחד השוטרים את הפרופסור אלם ביום למחרת. הם היו בבית חולים- הפרופסור אלם שכב במיטת אשפוז לצד גולד, וזה שמע הכל. "כן," ענה אלם. "רק הפוכדור של הפוקימון טוטודייל... " הוא הסביר. "אני לא מבין מה המניע שלו לגנוב את הפוקימון הזה- ממילא התכוונתי לחלק אותו יחד עם צ'יקוריטה וסינדקוויל למאמנים צעירים בשבת הקרובה..." הסביר הפרופסור הפצוע.
"גם אני לא מבין," אמר השוטר ורשם מספר הערות בלוח כתיבה שהחזיק. "טוב, אני אדאג לאבטחה במעבדה שלך בזמן הקרוב, אתה רק תעבוד על שיקום עבודותיך, והכי חשוב שתנוח, כך אמר הרופא." הוסיף השוטר השמנמן לאחר שראה כי הרופא מביט בו במבט זועף.
"אני מבין. תודה, אדוני השוטר..." אמר הפרופסור אלם. גולד, לעומתו, נפצע קלות ולכן כבר שוחרר, אך הוא חיכה לאמא שלו שתסיע אותו בחזרה הביתה. קריסטל התקדמה לעברם. "גם אני שוחררתי," היא אמרה לגולד והתיישבה לצידו.
"ומה עם הילדים? ואשתי?" שאל אלם את אחייניתו.
"גם הם שוחררו, זה בסדר." ענתה קריסטל. "איך אתה מרגיש?"
"בסדר. אבל הם מתעקשים שאשאר לבדיקות," הסביר אלם, "מרקרוו הצליח לפגוע בי ממש מקרוב ויש חשש לנזקים פנימיים."
"הכל יהיה בסדר... שמעתי שהמעבדה בתהליכי שיקום כבר." ניחם גולד. "יש לך עוזרים ממש מדהימים- הם הגיעו דבר ראשון בבוקר. כך אמא שלי אמרה לי."
"נכון מאוד," אמר קול נעים ואשה שהזכירה מאוד את גולד נכנסה, וזינקה על גולד בחיבוק.
"אמא!" מחה גולד- "את מביכה אותי!" מה שגרם לה להדק את אחיזתה.
"הוא היה מדהים, גולד." אמר אלם לגברת סטיבנסון. "וגם קריסטל הייתה יוצאת מן הכלל. הצלתם את המשפחה שלי," אמר הפרופסור, "ואין לזה מחיר. אני חייב לכם את חיי"
"זה בסדר פרופסור, הם המשפחה שלי גם..." אמרה קריסטל בחיוך.
"ואני בטוח שהיית עושה את אותו הדבר בשבילי," אמר גולד בחיוך. "זה בסדר."
"כזה צנוע!!!" אמרה גברת סטיבנסון בחיוך ומחצה את בנה.
"אני בכל מקרה מרגיש שאני חייב לכם... אתם יודעים מה," אמר פרופסור אלם והביט בהם בחיוך. "יש לי הצעה שלא תוכלו לסרב לה... שמעתי ששניכם מתכוונים לצאת למסע פוקימונים בקרוב..."
גולד וקריסטל הביטו זה בזה בסקרנות.

שלושה ימים לאחר מכן, עמדו גולד וקריסטל במעבדה הזמנית של הפרופסור אלם בביתו שבקומה העליונה. "יש לי שלוש מתנות להעניק לכם," אמר הפרופסור אלם, תחבושת כרוכה סביב זרועו.
קריסטל וגולד חייכו במבוכה. אלם ניגש אל הארון, והוציא שני מכשירים שהיו זהים מלבד צבעם.
"פוקדקסים!" אמרה קריסטל בחיוך ומיד לקחה את הורוד מביניהם, משאירה לגולד את האדום. טדיאורסה הביט במכשיר המשונה בהפתעה.
"מגניב..." אמר גולד, ומיד פתח את שלו והחל להזין את פרטיו. "שמעתי שבגרסא שלך אפשר להוריד משחקים! יש סיכוי לשחק 'אנגרי הוטהוטס'?" הוא שאל מבלי להזיז את עיניו מהמסך הקטן.
"בהחלט! זו גם תעודה מזהה לכל דבר והיא אוגרת מידע לגבי פוקימונים שונים. אני צריך שתאספו עבורי מידע על כמה שיותר פוקימונים. ברגע שהפוקדקס יקבל מידע על זן מסוים, הוא יישלח אלי למחשב ויתעדכן באנציקלופדיית הפוקימונים הוירטואלית." הוא הסביר.
"המתנה השנייה היא ביצת פוקימונים. ברשותי שתי ביצי פוקימונים שמסוגלות לבקוע רק בתנאים מסוימים, ולכן אני צריך שתבצעו אותם עבורי בשטח ותבקיעו את הפוקימונים הטמונים בהם." הסביר אלם והגיש לשניהם מכלים שקופים ומוגנים מזכוכית, בתוכם כרית קטנה ועליה ביצת פוקימון גדולה כמו שראו הנערים בחדר שבמרתף. הביצה של גולד הייתה זהובה עם פסים שחורים מאוזנים, ואילו הביצה של קריסטל הייתה צחורה ועוטרה בצורות חלולות בצבע טורקיז וארגמן.
"והמתנה השלישית היא פוקימון התחלתי לבחירתכם- כמובן, מלבד טוטודייל כי הוא נגנב השבוע אבל אני בטוח שאתם תסתד-" אמר אלם, אך נקטע בצווחות אושר של גולד וקריסטל. הוא צחק והוציא בידו הבריאה זוג פוכדורים מכיס חלוקו. הוא הטיל את שניהם על הקרקע, ואלה נבקעו ופוקימונים יצאו משם.
"קוויל!" אמר קיפוד שעל גבו להבות במקום קוצים, בעוד לצידו נעמד פוקימון קטן ארבע רגלי בעל עלה ירוק על הראש, שצייץ "צ'יקוריטה!"
גולד רץ אל סינדקוויל בעוד קריסטל רצה אל צ'יקוריטה; הבחירה נעשתה.
"מזל טוב," אמר הפרופסור אלם. "אתם חופשיים ללכתאל המסע שלכם, רק יש לי בקשה אחרונה- אם אתם נתקלים בפושע ששדד את המעבדה שלי, אני מבקש מכם להתעלל בו כמה שאתם רק יכולים."
"אנחנו מבטיחים," אמרה קריסטל.
"כן," הוסיף גולד, "אנחנו גם נחזיר לך את טוטודייל."
"לא, לא..." אמר אלם. "אני לא רוצה שתחזירו לי את טוטודייל. כאשר פוקימון נלקח מהמאמן שלו, גם אם המאמן הוא לא בעליו החוקיים וגם אם הוא מתאכזר אליו, הפוקימון נפגע בצורה נפשית חמורה." הוא הסביר בחכמה.
"אוקיי..." אמר גולד. "תודה, פרופסור אלם. אנחנו לא נאכזב אותך!" אמר גולד.
"להתראות, דוד סטיוארט. תודה על הכל," אמרה קריסטל וחיבקה את הפרופסור.

מרחוק, על ענף גבוה, ישב והשקיף סילבר על שני הנערים יוצאים מהמעבדה מוקפים בארבעת פוקימוניהם. מרקרוו קרקר בקול חלש. "וכמו שאר האויבים שלנו, מרקרוו," אמר סילבר בטון מפחיד, "גם הילדים האלה יפלו מהר משהם חושבים."
"קרוו..." סינן מרקרוו בשקט. סילבר אחז ברגליו ושניהם התעופפו להם מערבה מהעיר ניו בארק.

יחסית לסיפור ראשון הפרק מאוד יפה.מחכה לפרק הבא.
אגב,יש פה דור חמישי?אני פשוט לא ממש אוהב את אלה שמפלים את הדור החמישי רק בגלל שהוא חדש(אתה לא חייב לפרסם את כולם באותו הזמן-תעשה את זה בקצב שלך)
אגב,גם לי יש סיפור.אתה מוזמן לקרוא אותו(אם אתה לא מצליח להבין מה קורה,יש תקציר של כל פרקי העונה הראשונה של הסיפור בדף הראשי,ומשם אתה יכול להתקדם לעונה השנייה בלי תקצירים)

אז זהו שאני לא כל כך מכיר את הדור החמישי, אבל כשיצאו המשחקים באנגלית אני אשחק וככה אני אוכל להוסיף אלמנטים מהדור החמישי- פוקימונים, מתקפות, יכולות וכו'...
תודה על התגובה, אני שמח שקראת (: ואני אקרא את שלך (:

תודה רבה, והחוזק של הפוקימונים לא כזה קריטי בסיפור, זהו לא סיפור ספציפית על מסע והדרך שהם מתחזקים אלא יותר מתמקד במטרה שלהם ובעוד אלמנטים שיופיעו באזור פרק 10 (:

וואו, אחי. אתה כותב מדהים!!
אני אשתדל לקרוא קבוע.

תודה רבה (: פרק הבא מחר...
שם הפרק:
"Outrage at Mr. Pokemon's" - "מהומה אצל מר פוקימון"

סליחה על העיכוב, הייתי חולה ולא היה לי כל כך זמן בגלל מבחן בהסטוריה... ><
בכל מקרה, הנה הפרק השני (: קריאה נעימה!

Chapter II - Outrage at Mr. Pok&#233;mon's
פרק שני - מהומה אצל מר פוקימון

"להתראות, אמא." אמר גולד לאימו בבוקר שלמחרת. היא הביטה בו בעיניים רטובות, מתרגשת יותר ממנו.
"להתראות, גולד..." אמרה אימו ומחצה אותו בחיבוק. "לפני ש-שאתה הולך... יש לי מתנה בשבילך." היא אמרה והוציאה אחת המגירות במטבח אריזת מתנה בצבע זהב.
הוא קרע את העטיפות בהתרגשות וחשף מכשיר דמוי שעון מוזהב עם מסך גדול.
"זה פוקגיר... שתוכל לשמור על קשר. וזה לא רק טלפון אלא גם מפה ורדיו." היא הסבירה וענדה על פרק ידו את המכשיר החדיש.
"תודה אמא," אמר גולד וחיבק את אימו. לאחר חיבוק ארוך ופרידה גם מהסנאבול הקטנה של אמו, יצא גולד מסף ביתו לעבר גבולות העיר ניו בארק.

"להתראות, אמא. להתראות, אבא." אמרה קריסטל להוריה. "וגם לך, סאמי." היא הוסיפה לאחיה התינוק שהיה בידי אימה, וחיבקה את שלושתם חיבוק גדול.
על פרק ידה נצנץ הפוקגיר החדש שהוריה קנו לה במתנה, צבעו טורקיז עז ובהיר. לאחר פרידה אחרונה, יצאה קריסטל החוצה, ושלפה את הפוכדורים שלה. היא שלחה החוצה את טדיאורסה וצ'יקוריטה, שהספיקו להתחבר אמש, ושלושתם יצאו יחד מערבה לכיוון היציאה מהעיר שם קבעה לפגוש את גולד.

בפאתי העיר הקטנה והשלווה, נפגשו גולד וקריסטל. "בוקר טוב," אמרה קריסטל בהתרגשות וחיבקה את ידידה.
"בוקר מצויין. מתרגשת?" שאל גולד, וכשראה את צ'יקוריטה וטדיאורסה שחרר גם הוא את אייפום וסינדקוויל מהפוכדורים שלהם. ארבעת הפוקימונים החלו להכיר אחד את השני.
"ברור!" צייצה קריסטל בחיוך. "אני הולכת לטייל במחוז ג'וטו ולחקור מינים שונים של פוקימונים, איך לא?"
"אני לא כל כך מתרגש..." אמר גולד באדישות מזוייפת.
"כן, בטח. שמעתי אותך אתמול צורח בהתרגשות כשחלפתי ליד הבית שלך." אמרה קריסטל.
"שיט..." אמר גולד במבוכה, ושניהם צחקו. "אז... שנלך?" הוא הציע, וקריסטל הנהנה.
שניהם החלו לפסוע אל הדרך הסלולה והמדושאת, מביטים בפוקימוני בר שונים כגון לדיבה וסנטרט.
"אז לאן פנינו מועדות?" שאל גולד את קריסטל שהתעסקה בפוקגיר החדש שלה.
"לפי המפה..." היא אמרה והקישה באצבעותיה על מסך המגע של המכשיר, "אל העיר צ'ריגרוב."

השמש זרחה בעיר צ'ריגרוב, עיר קטנה ובה בתים בעלי גגות אדמדמים, נושקת מהדרום ומהמערב לים ג'וטו ומהצפון והמזרח לדרכים שקישרו אותה לערים ויולט וניו-בארק. במרכז העיר ניתן היה למצוא מרכז פוקימונים- בניין גולד בצורת כיפה, שקוף לגמרי ועליו סמל אדום שהכריז: Pok&#233;mon Center.
מעל הבניין ריחפה ציפור שחורה, דואה לה באוויר היום השמשי והקיצי, שטה לה באוויר מעל גגות העיר ומביטה לכל עבר. העורב הביט באנשים הקטנים מתחתיו, וראה בפתח העיר איש קשיש בעל זקן ארוך ולבן, בידו מקל הליכה ועל הספסל לידו פוקימון קטן וכחול, נטול ידיים ועל ראשו כתר של עלים ירוקים ארוכים.
"קרוו!" קרקר העורב, עיניו זהרו באור בהיר והוא הביט באודיש. לבסוף, הוא נסק במהירות לעברם, עיניו נעולות על אודיש, ולבסוף תקף אותו כשכנפיו בוהקות בצבע לבן.כשאודיש הועף אחורה והתעלף ממתקפת הכנף, מרקרוו פנה לעבר הזקן שהחזיק בידיו צרור של מסמכים מגולגלים, והתקרב אליו בצעדים איטיים על הספסל.
"התרחק מכאן!" צעק הזקן בפחד, אך זה היה מאוחר מדי- מרקרוו חטף את צרור המסמכים, וטס גבוה באוויר לעבר הדרך שמובילה אל העיר ויולט. הוא נחת בקרחת יער קטנה לצד נער אדום שיער, אך זה התעלם ממנו.
"טוטודייל, אקדח מים!" שאג סילבר על הפוקימון החדש שלו בזעם, והתנין הקטן והתכול שלח מפיו זרם מים אדיר לעבר פוקימון דמוי גולם צהבהב שבדיוק זהר באור כסוף, תלוי על גזע עץ, וזה מיד נפל על הקרקע, מעולף. סילבר התקרב אל קקונה חסר האנרגיה, וחייך בבוז. "פוקימון עלוב."
הוא הסתובב לעבר מרקרוו שהניח בידיו את צרור המסמכים. "ביקשתי שתביא לי מפה אחת, לא שבע עשרה." אמר סילבר לפוקימון שלו ופרש את אחת המפות. "תחזיר את אלה לעיר," הוא פקד והעורב אחד במקורו בצרור המפות וחזר על עקבותיו.
טוטודייל ישב בעייפות על הקרקע, וסילבר הסתובב לעברו. "לא זכור לי שציוויתי עליך לשבת, פוקימון."
התנין קם ביאוש, אך קפא במקומו מבהלה; סלבר הסתובב וראה שבמקום קקונה על הקרקע היו חתיכות של משהו דמוי עלים בצבע צהוב בהיר, ומעליהם ריחפה דבורה גדולה בעלת עיניים אדומות וחניתות במקום זרועות קדמיות. היא זמזמה וטסה לעבר סילבר וטוטודייל בזרוע מונפת.
"זעם!" צעק סילבר, וטוטודייל קפץ לעבר בידריל, זוהר באור אדמדמם. בידריל נפצעה קלות, ודקרה את טוטודייל מספר פעמים. "שוב!" צעק סילבר, כועס על טוטודייל שלא הצליח להזיק לבידריל יותר מדי. טוטודייל קם, והתנגש בבידריל פעם נוספת, הפעם זוהר באור אדום חזק יותר. בידריל נפצעה קלות פעם נוספת, אך טוטודייל לא נכנע; הוא זהר באור חזק מאוד והתנגש בבידריל שנפלה על הקרקע.
היא קמה בעצבים, ודקרה את טוטודייל כשאחד מהחודים שלה זוהרים באור סגול עמוק. טוטודייל נפצע, ונפל ארצה.
"טוטודייל, אקדח מים!" פקד הנער, וטוטודייל, בשארית כוחותיו, קם על רגליו ושלח זרם של מים לעבר בידריל. הדבורה עפה אחורה, נגררה על הקרקע והתעלפה, כשטוטודייל מתעלף שניות ספורות אחריה.
"חזור." אמר סילבר והשיב את טוטודייל אל הפוכדור שלו, בעודו מהרהר ומביט על בידריל.

"היי, קריסטל," אמר גולד. "הגענו!"
הם עמדו במעלה גבעה, שלמרגלותיה ניצבה העיר צ'ריגרוב. שניהם החלו לרוץ במורד הגבעה, פוקימוניהם בעקבותם, והגיעו בחיוך גדול לפתח העיר. הם המשיכו לרוץ, צוחקים בקול גדול, ולבסוף נתקלו באיש זקן ומזוקן.
"סליחה," אמרה קריסטל ועזרה לאיש לקום. "אנחנו נורא נורא מצטערים..."
"זה בסדר." אמר האיש. "דברים אחרים מטרידים אותי כרגע... נשדדתי על ידי מרקרוו, והוא גם פצע את הפוקימון שלי."
"מרקרוו?" שאל גולד, נזכר במהומה אצל הפרופסור אלם, וכשהביט בקריסטל ידע שהיא חושבת על אותו הדבר.
"כן..." הוא אמר. "הוא גנב את מפות המחוז שלי. אני מחלק עותקים למאמנים צעירים." הוא הסביר.
"באמת?" שאלה קריסטל. "אם כך, נעזור לך למצוא אותן!" וגולד הנהן בהסכמה.

"בידריל, עוקץ רעל!" פקד סילבר על הבידריל החדשה שלו, וזאת טסה בעקבות פידג'י תמים ותקפה אותו. הוא נפל על הקרקע, אך קם מחדש ושלח מתקפת חול. "נפנפי בכנפייך, בידריל! טוטודייל, שריטה!"
בידריל העיפה את החול שהועף לעברם והתפזר בזירה, ואיפשרה לטוטודייל לכוון אקדם מים ישירות אל תוך פיו של פידג'י שהתעלף.

במרחק קצר מאוד, מרקרוו טס מעל העיר צ'ריגרוב, במקורו צרור המפות, וניסה לאתר את האיש הזקן שממנו גנב את המסמכים. לאחר דקה, כשעיניו זוהרות באור לבן, הוא איתר את האיש הזקן ולידו שני נערים שמרקרוו זיהה מהשוד במעבדת הפרופסור אלם. הוא הנמיך עוף, וכשהיה מעליהם, שמט את המפות שנפלו לרגלי האיש הזקן. האיש המבוגר, גולד וקריסטל מיד הביטו אל השמיים וראו את מרקרוו עף צפונה.
"אחריו!" צעק גולד, ויחד עם קריסטל, האיש, ושלל פוקימוניהם, הם רצו אחרי מרקרוו.

בקרחת היער הקטנה, בידריל וטוטודייל כעת לחמו בזוג קאטרפי קטנים.
סילבר הביט בהם בריכוז, וכשמרקרוו נחת לצידו, הוא שאל אותו בלי להסב מבט, "החזרת את המפות?"
"קרוו..." קרקר מרקרוו חלושות. שני הקאטרפי התעלפו. לפתע, רעשים של צעדים נשמעו בשביל הסמוך שמה שהפריד בינו לבין המקום בו היה סילבר היה רק מספר עצים שסודרו בשורה.
סילבר היה דרוך, ושקט, והקשיב לכל רחש.
"חיתוך, אודיש!" נשמע מהעבר השני של חומת העצים, ולפתע כל העצים נחצו ונפלו ארצה. מול סילבר עמדו גולד, קריסטל והאיש הזקן.
"רוח סופה, מרקרוו!" צעק סילבר בזמן שהחזיר את טוטודייל ובידריל לפוכדורים שלהם, אך מרקרוו נלכד מתחת לאחד העצים שחתך אודיש קודם לכן, ולכן לא הצליח לתקוף. סילבר רץ לכיוונו, משך אותו בחוזקה, והצליח לחלץ את פוקימון הלילה שהיה פצוע. הוא רץ לכיוון השני, אוחז במרקרוו בידיו, ונכנס לתוך סבך שיחים גדול.
"אודיש, חיתוך!" פקד הזקן, ויחד עם אודיש, גולד וקריסטל רץ בעקבותיו, מפלס את הדרך, חותך עצים ושיחים רבים שנקרו בדרכם.

סילבר רץ בפיתולים, עצים רבים נופלים מאחוריו, מחשבות רבות עוברות בראשו. הוא חשב מה ייקרה אם ייתפס- אבא שלו יכעס...
לאחר דקה ראה שצפיפות העצים פוחתת, ולבסוף הגיע לקרחת יער נוספת, גדולה מאוד, ובמרכזה בית גדול. הוא נעצר, מביט בשלל הפוקימונים שהקיפו את הבית, וגיבש בראשו תוכנית.

אחרי ריצה של כמה דקות בעקבות הגנב, הם הגיעו לקרחת יער גדולה, רוחשת פוקימונים מזנים שונים, ובמרכז בית.
"מי בנה פה בית באמצע היער?" שאלה קריסטל בפליאה.
"אני." אמר הזקן. גולד וקריסטל הביטו בו בהפתעה. "אנשים קוראים לי מר פוקימון. אני חוקר התפתחויות פוקימונים בטבע, ומגדל פה עשרות זנים שונים של פוקימונים. אודיש הוא אחד מהם, והוא הפרוייקט העכשיוי שלי. את מפות ג'וטו אני שירטטתי לראשונה, במסעותיי ברחבי המחוז, כאשר תיעדתי פוקימונים שונים ואת מיקומם."
לפני שגולד או קריסטל הספיקו להגיב, סילון מים פגע בשלושתם, מפיל את מר פוקימון על הרצפה מה שגרם לו לאבד הכרה.
הם הסתובבו, וראו את הגנב על גג ביתו של מר פוקימון, לצידו טוטודייל ובידריל.
"זה מה שקורה שמנסים להתעסק עם סילבר." אמר הנער, וקפץ מהגג אל הקרקע, ממש כמו נינג'ה, וטוטודייל נחת לידו.
"צ'יקוריטה, צאי! עלי תער!" קראה קריסטל בעוד גולד פקד על סינדקוויל לשלוח גחלת על בידריל. בינתיים, אייפום, טדיאורסה ואודיש שהיו מחוץ לפוכדורים גם הם רצו לטפל במר פוקימון המעולף.
מטר של גושי להבות עפו על בידריל בעוד זרם עלים פגע בטוטודייל, מה שגרם לשניהם להיפצע קשות.
"בידריל, עוקץ רעל!" פקד סילבר בקור רוח. "טוטודייל, זעם!"
בידריל פגע בסינדקוויל באחד מהעוקצים שלו שזהר באור סגול, ובינתיים טוטודייל התנגש קלות בצ'יקוריטה. לפני שטוטודייל אפילו נחת על הקרקע, הוא עף והתנגש חזיתית בצ'יקוריטה פעם נוספת, הפעם חזק יותר- וזה קרב שוב- הוא לא הספיק לעמוד על רגליו וכבר פגע בצ'יקוריטה פעם נוספת בזעם מתגבר.
"צ'יקוריטה, צרור עשבים!" קראה קריסטל. צ'יקוריטה סובבה את העלה על ראשה מספר פעמים, ולפתע פרצו מן האדמה שלושה עמודי עלים שפגעו בטוטודייל. גודל הכיר את המתקפה הזאת מתחרויות הסרט שראה בטלוויזיה, וידע בדיוק מה לעשות...
"סינדקוויל, צרור להבות!" פקד גולד, וסינדקוויל שלח עמודי להבה שטיילו באוויר כמו נחשים; אחד פגע בבידריל והדף את הנסיון שלו לתקוף, והשניים האחרים פגעו בצרור העשבים של צ'יקוריטה.
ברגע שהמתקפות התמזגו, נחש עצום עשוי להבות עלה אל השמיים, ובבת אחת ירד במהירות, התפצל לשני נחשים קטנים יותר ופגע בטוטודייל ובידריל ההמומים, שהתעלפו בן רגע. סילבר החזיר את שניהם לפוכדורים, אחז במרקרוו החלש בידיו ושניהם התעופפו אל הלא נודע.
"זה היה מדהים..." אמר גולד. קריסטל הנהנה בהסכמה. במקום שבו היו טוטודייל ובידריל לפני דקה ניתן היה לראות סימני חריכה. "ועוצמתי..." הוא הוסיף כשהבחין בשני אלה.
"צ'יקוריטה, השתמשי בסינתזה על מר פוקימון" אמרה קריסטל בשקט. צ'יקוריטה ניגשה לעבר מר פוקימון, רכנה קדימה והניחה עליו את העלה שעל ראשה, שזה באור לבן. קרני אור מן השמיים פגעו בעלה של צ'יקוריטה, מה שגרם למר פוקימון לפקוח את עיניו.

במרכז הפוקימונים של העיר צ'ריגרוב, האחות ג'וי החביבה וורודת השיער השיבה לגולד וקריסטל את הפוקימונים שלהם, בריאים ורעננים, והם הודו לה בחיוך.
"אלף תודות," אמר מר פוקימון לנערים. "אתם הצלתם את חיי. וגם הגנתם על הבית שלי. בתמורה, אעדכן את תוכנת המפה בפוקגירים שלכם בפיתוח שלי."
הוא שלף מכיסו קופסת מתכת קטנה וכשפתח אותה הוציא שני שבבים קטנים, וכשגולד וקריסטל הושיטו את ידיהם אליו הוא הכניס את השבבים לפוקגירים שלהם, מה שגרם לפוקגירים להשמיע צפצוף קטן שהפסיק תוך רגע.
"בעזרת העדכונים הללו אתם תוכלו לבדוק בפוקגיר איפה לאתר פוקימונים שכבר פגשתם." הוא הסביר. "וזה גם מכיל את מספר הטלפון שלי..."
"תודה רבה," אמרו גולד וקריסטל בבת אחת ובחיוך. "להתראות," הם אמרו לאחר שאספו את הפוכדורים שלהם מהאחות ג'וי, ויצאו מהדלתות האוטומטיות של מרכז הפוקימונים הגדול והשקוף.

הרחק משם, בחדר קטן וחשוך, דמות מן הצללים דיברה לסילבר.
"גרוע מאוד." אמר הקול הגברי מן החשכה. "כמעט נתפסת פעמיים ברצף, בשתי משימות פשוטות מאוד."
"זה הטיפשים האלה, כל פעם מוצאים אותי! פרופסור אלם שולח אותם." אמר סילבר בקול עגום.
"אז הנה לך משימה חדשה," אמר הקול האכזרי והקר. "תתפוס אותם."

פרק נחמד,סיפור מעניין בינתיים.
אשמח אם תגיב בסיפור שלי "פוקימון-המלחמה האחרונה"

תודה שקראת, אני אקרא את שלך בקרוב (:

וואו סיפור ממש יפה ומותח!
מחכה לפרק הבא!
נ.ב
תוכל לקרוא ולהגיב בסיפור שלי? הוא נמצא בחתימה שלי

וואו אחי אני ממשיך לטעון שאתה כותב מדהים!!

תודה סיגל ודוד.. D:
וליר... וואוו... תודה רבה רבה, אני מאוד מעריך את התגובה שלך, אפילו מתרגש. ואני אקח לתשומת לבי את הרעיון, מקווה שזה יעזור להביא עוד קוראים... (: