שאללללום לכולם
בעקבות המוזה המטורפת שנחתה עליי בזמן האחרון החלטתי לרתום את עצמי להחייאת הפורום.
אני אפרסם כאן טיזר/פיילוט לסיפור חדש שלי.
אם תהיה דרישה מספקת אני אתחיל לפרסם את הסיפור עצמו כבר בשבוע הקרוב.
קריאה מהנה!
הזמן? לא ידוע. המקום- גם לא הוא. דמות מסתורית מרחפת במה שנראה כמו מערה, אך המערה הייתה מיוחדת. מושגים כמו חלל, זמן או [ובעיקר] גרביטציה- לא היו מוכרים לה. "אז.. זהו? זה הכול? זה נגמר? כבר? כל המאמצים שהשקענו... ירדו לחינם. הם ניצחו..." הדמות נראתה עוצמתית ושאפתנית, אך באותם הרגעים הקרינה ייאוש וחוסר אונים מוחלט. "אחרי כל העבודה הקשה שלנו.. אכזבתי אותם. הייתי אמור להנהיג אותם לניצחון... ובמקום זאת, הובלתי אותם ישר לידיים... שלהם. " הדמות שקעה במחשבות ארוכות, כשנקודת אור קטנה התגלתה לפניה. להפתעת הדמות, נקודת האור החלה לגדול ולגדול.. ואז הכול השחיר. ופתאום התבהר חזרה. ונקודת האור כבר לא הייתה שם, וגם לא הדמות המוצללת. במקומם הופיעו שני דמויות אחרות, אחת מהן התגלתה להיות נער, האורות שדלקו בעיניו עד לא מזמן נעלמו. הראש, כבר השלים עם ההחלטה, זה באמת הסוף. אבל הלב... הוא לא האמין. הוא לא רצה להאמין. הוא לא יכל להאמין. והתמונה שוב השחירה. ושוב התבהרה. והפעם הנער צף באוויר, נשכב. לידו עמדה הדמות השנייה שהתגלתה בתור יישות דמויית אביר, עם שיריון זהוב כמו השמש, וקרניים קטנות של אור שצצו ממנו האירו את המערה. "זה עוד לא הסוף... זה עוד לא מאוחר... יש עוד משהו שאני יכול לעשות..." האביר אמר, אך נעצר מיד על ידי הנער. "אתה מתכוון ל... לא! אסור לך! הם אמרו שזה מסוכן, ואתה עלול להיאבד לנצח! בבקשה..." הנער התנגד בכל תוקף להצעת האביר, אך ידע בתוך תוכו שזה אולי... לא, זה בטוח הסיכוי היחידי, להחזיר הכול לקדמותו, או יותר טוב, לשנות גם מה שקדם. "ואם לא נצליח? ואם הכול יהיה לשווא? שוב פעם?" התקווה שפעם מילאה את אותו הנער, הוחלפה כעת בייאוש חסר תקדים. "אז תוודאו שהפעם כן תעשו את זה, וכמו שצריך. " האביר ניסה להרגיע את הנער. "ואם לא נצליח? שוב? ואם הם עדיין יהיו חזקים מדי? ואם נפסיד?" הנער המשיך בדבריו, הפחד שבו גדל מרגע לרגע. "אז תוודאו שלא תפסידו. כי אם תפסידו..." האביר אמר, ובאותה העת התחיל לזהור באור זהוב קורן, עיוור את כל הסביבה. "העולם, כפי שאנו מכירים אותו, יחדל מלהתקיים. לנצח." וכשחתם את מילותיו, האור התחזק משניה לשניה, עד שאף אחד, גם לא הנער, יכל לראות או לדעת מה קורה. הוא עשה את זה. הוא נתן להם הזדמנות שנייה. הוא נתן להם תקווה נוספת. הוא נתן להם... את היכולת להציל את העולם.