ג'רי סיינפלד יכול להיות הרבה דברים; אבא, קומיקאי, נהג, אספן ובעל. אבל אנחנו לנצח נזכור אותו כמי שהוביל את אחת הסדרות המפורסמות ביותר בעולם "סיינפלד".
הסדרה שודרה בשנות ה90 ולאחר כ20 שנה הוא לקח החלטה להגיע לישראל לארבע הופעות חד פעמיות. מיותר לציין שהכרטיסים נמכרו תוך זמן קצר מאוד כמו לחמניות חמות.
המושגים של ג'רי סיינפלד הם אמריקניים; הוא מדבר באינצ'ים, סנטים, ומילים בניו יורקית רהוטה. אבל ההומור שלו הוא אוניברסלי, ולראיה, קהל של 5,000 ישראליים צחק בכל פאנץ' ליין שהוא סיפר.
את המופע חימם ידיד שלו, קומיקאי יהודי אחר שאת שמו אני לא זוכר והוא היה מבדר מאוד. אבל כשג'רי סיינפלד הגיע, הצחקוקים הקטנים הוחלפו בשאגות צחוק ומחיאות כפיים סוערות.
לדוגמה: הוא סיפר כיצד כל היושבים באולם הם גדולים מהחיים, אחרי הכל הם השיגו כרטיס למופע הזה, וזה לא משנה אם המופע הוא טוב או לא, אם הכיסאות רחוקים או קרובים, אם לקח שעה או חמש שעות להגיע, ההישג כבר קיים – יש לנו כרטיס! ואפשר להתחיל להתגאות בעובדה הזו - יש לנו כרטיס!!!
דוגמה נוספת מגיעה כאשר מישהו בקהל שאל אותו אם הוא מוכן להצטלם איתו, וג'רי לקח את זה וסיבב את זה לבדיחה: "כן, רק אתה קיים באולם, אין עוד 5,000 אנשים שיושבים מסביבך ומחכים. אני יודע שהגעתי לישראל כאשר דבר כמו זה קורה". וכולנו נשפכנו מצחוק!
הוא דיבר על האבחנות הכי קטנות של החיים, והפך אותם בדרך שלו למצחיקות בטירוף. דברים כמו ישיבה, תזוזה ממקום למקום, פלאפונים, נישואים, ילדים ומוות. אפילו ההומור הפיזי שלו נכנס למופע והוא דאג להוסיף לכל הברה את התנועה הסיינפלדית הנכונה.
ואיך אפשר בלי לדבר על הסדרה: הוא ידע שהוא מופיע בלי השלושה האחרים והוא דיבר על כך שלפני חודש הוא ישב בבית קפה וחיכה לחבר (כמה קומי מצידו) והיו שם כמה אוסטרליים והם השתגעו כשהם ראו את סיינפלד שם. והם לקחו ממנו חתימה והם הצטלמו איתו ודיברו איתו קצת וחזרו לשולחן שלהם. ואז נכנס השחקן שגילם את ניומן בסדרה לבית הקפה והאוסטרליים השתגעו במחשבה שתהיה סדרת המשך. לאחר שהוא סיים את הסיפור, הוא אמר לנו – "אני חייב לעשות לכם את זה לפחות פעם אחת פה בישראל: הלו, ניומן!" וגם אנחנו השתגענו והשתוללנו מצחוק.
בקיצור, שווה כל שקל.